נשמח לחזור אליך, נקודה ירוקה

הגבר השקייה בעת בצורת´ ביטוח בפני בצורת, סוף מעשה במחשבה תחילה

מאת רן פאוקר

אני מעלה את נושא ההשקיה בשנת בצורת, במיוחד השנה שאיננה בצורת (פורסם בשנת 2001 בגן ונוף), מאחר וכולנו נוטים לשכוח את תופעת הבצורת בשנה גשומה בעוד שאת הגן יש להכין לקראת הבצורת בשנים הגשומות לפניה. סיבה נוספת להעלאת הנושא כעת היא שהשנה נושא
הגבר השקיה בעת בצורת

ביטוח בפני בצורת, סוף מעשה במחשבה תחילה - מאת רן פאוקר

אני מעלה את נושא ההשקיה בשנת בצורת, במיוחד השנה שאיננה בצורת (פורסם בשנת 2001 בגן ונוף), מאחר וכולנו נוטים לשכוח את תופעת הבצורת בשנה גשומה בעוד שאת הגן יש להכין לקראת הבצורת בשנים הגשומות לפניה. סיבה נוספת להעלאת הנושא כעת היא שהשנה נושא הגינון או חיסולו מועלה לסדר היום הציבורי. לעניין זה מציג המאמר תפיסה ייחודית בדבר האופן בו ניתן לחסוך במים, תוך כדי השקיה בכמויות הנדרשות לקיום גנים רעננים מבלי ליבש את הגן בשנת בצורת.

חכם לחסוך במים גם כאשר יגיעו ימות המשיח וקובעי המדיניות יבינו שעל מוסדות המדינה לדאוג לייצר מים בכדי לספק את הצריכה הגוברת בגלל גידול באוכלוסייה וברמת החיים. כך הלא פועלים בדיוק בעניין אספקת החשמל שהדרישה לו גוברת מאותן סיבות כמו של המים. בכל שנת בצורת אנחנו שומעים, כמו בכל שנה בחום יולי אוגוסט, את האמירות בנוסח "קיצוניות כזו אנחנו לא זוכרים", זאת כאשר למעשה בצורת היא תופעה רגילה ונפוצה מאוד, על פי הרישומים שבידי כל 3-4 שנים ישנה בצורת, יש בצורת קיצונית כמו ה"אין" חורף בשנת 99/98 )בשנים: ,62/63 ,59/60 ,46/47 98/99) ויש בצורת מתונה יותר (משנת 1955 עוד 10 שנות בצורת "רגילה 60%-70 משקעים בהשוואה לממוצע הרב שנתי)

בכל בצורת נשמעת הדרישה לקצץ בכמות ההשקיה אחרת מלאי המים הארצי שיעמוד לרשותנו יאזל. דרישה זו היא בניגוד לכל הגיון מקצועי, שכן מלאי המים בקרקע העומד לרשות הצמחים בקיץ שלאחר חורף שחון הוא מוגבל. במצב כזה הגבלת ההשקיה יכול לגרום לנזק בלתי הפיך בעיקר לעצים, שיחים רב שנתיים ומדשאות. (צמחים עונתיים אכן ניתן לא לגדל לאחר בצורת ) לכן בקיץ שלאחר בצורת יש להוסיף מים ברמה שתשלים את החסר בחורף. ככל שהבצורת חמורה יש להשקות לאחריה יותר!
כדאי לזכור מספר דברים מאוד חשובים:
1. כאשר איננו משקים שטח של מדשאה או פרחים עונתיים גם העצים והשיחים הגדלים באותו שטח אינם מקבלים השקיה ועלולים למות.
2. בגידול עצים עוברות כ 10שנים לפחות עד שמתחילים ליהנות מצילם ומכאן שלתיקון הנזק מתמותת עץ בגלל הצמאתו דרושות 10 שנים.על כן תפקידו של הגנן לחסוך מים בשנות השפע ולשמור אותם לשנות בצורת. השארת רזרבה משנות שפע לשנים השחונות במיוחד, היא הבטחת תקופה קשה, כמו בכל ביטוח אחר.

בכדי למנוע הידללות מאגר המים הארצי יש, אפוא, להקציב לכל גן (או לכל רשות), בהתאם לאזור האקלימי בו הוא נמצא, מיחסת מים רב שנתית שתהיה ברמה של יכולת האספקה; של המערכת הארצית, בשנים גשומות ושחונות. כלומר מערכת המים הארצית לא תצטרך לספק על פי שיטה רב שנתית זו יותר מים ויתכן אף פחות. בשיטה זו יוכל הגנן לקיים את התכנון הרב שנתי האמור יותר השקיה אחרי שנת בצורת כך יוכל להשתמש בסה"כ בפחות מים מבלי לפגוע ברמת הגן. עד כאן באשר לממסד המים במדינה צדו השני של מטבע החסכון במים הוא תכנון חכם של הגן, בחלק זה אתחיל בדוגמה:
מכסת המים של גן בדרום הארץ קוצצה בשנים 99-2000 בכ-, 40% בשנים אלה שהיו שנות בצורת השתמש אותו גן בהתאם לגישה הנזכרת,ב-%35 יותר מים בהשוואה לשנה רגילה. למרות שימוש יתר זה עדיין לא חרג מהמכסה המקוצצת. כלומר בשנה רגילה עם מכסת מים רגילה מנצל אותו גן פחות מ-%40 ממכסת המים שלו. הכיצד? ובכן, כאן נכנסת לתמונה שיטת תכנון החכם של הגן. שיטה זו כוללת: בחירת צמחיה
חסכונית במים ושימוש מינימלי בצמחיה הצורכת מים רבים, איסוף כל מי נגר והשארתם בתוך הגן, אגרוטכניכות לחיסכון במים כמו:
הכנת קרקע המעודדת: התפתחות מערכת שורשים ענפה ועמוקה, חידור מים טוב להקטנת נגר. לדוגמה: שיכוב 20 סיימ חול או טוף על גבי קרקע כבדה.שימוש בחומרי חיפוי.שתילה בעונה המיטבית לכל מין, בעיקר סתיו וגם אביב. השקיה לעומק לעידוד מערכת שורשים עמוקה שתאפשר לצמחים לנצל היטב בקיץ את מי הגשמים ובשנים שחונות לנצל רזרבות מים שהשתמרו בעומק בשנים שופעות ראה בהמשך תכנון מושכל המתחשב באפקט המטריה (גן ונוף - 92-12): כלומר ממעיט בשימוש בעצים תדירי ירק המונעים לפעמים אף מ-%50 מהגשם מלהגיע לקרקע כך שלצמחים מתחתם יחסרו בקיץ מים אלו, בניר עוז עברנו שלושה חורפים שחונים ) ;98/97 ;99/98 00/99 ): בהן המשקעים חדרו לעומק של 50 סיימ, 18 סיימ, 70 סיימ בהתאמה, בחלקות האקלום, שם נבחנים הצמחים ביכולתם לגדול ללא השקיה ועליהם להסתפק במשקעים של 250 מיימ בממוצע לשנה, מצב רוב הצמחים טוב ומינים רבים אפילו גדלים כמעת כמו בשנה גשומה, בדקנו לעומק ומצאנו שבשנים גשומות הגשם חדר לעומק העולה על 10 מ', בשנות בצורת מתקיימים הצמחים מהמים הנמצאים בעומקים אלו, בעבודות שונות בארץ ובעולם נמצא ששורשי צמחים שונים מגיעים לעומקים של 10 ,7 מ, ואף יותר, בבדיקה שנערכה בניר עוז נמצאו שורשים של אקליפטוס בהיר-קליפה ואקליפטוס צפצפתי בגיל 8 שנים בעומק של 17 ו-14 מ' בהתאמה.

ממצאים אלו מחזקים את מה שאנחנו מטיפים לו כבר שנים רבות: לנסות ולהשאיר בתוך הגן את מירב מי הנגר ממשטחים מרוצפים, גגות, ומים שלא מצליחים לחדור מהר מספיק לקרקע, ולא לנקזם אל מחוץ לגן. מים אלו יחדרו לעומק ויעמדו לרשות הצמחים בשנות בצורת ללא צורך להוסיף הרבה בהשקיה.נוהג זה גם יגביר, באזורים גשומים, את חידור מי הגשמים למי התהום במקום שיזרמו לים )"תכנון עירוני רגיש למים: הגנה על אקוויפר החוף הישראלי נעמי כרמון,אורי שמיר הטכניון) מים אלו יעמדו לרשותנו בשנות בצורת.

לסיכום:
ל"ביטוח בצורת" שני מרכיבים מרכזיים:
1. תכנון מים רב שנתי שיאפשר יתר השקיה דווקא לאחר שנת בצורת ובניגוד לקריאות המקובלות לקצץ בשנים אלו במים.
2. תכנון חסכוני של הגן עצמו, בעזרת רכיבי החסכון השונים שנזכרו קודם.

שני אלה יחסכו מים למאגר הכללי, כאשר הגינון החסכוני מסייע לאגור מים לשנת בצורת בקרקע ובמי התהום; ובכך הוא מקטין את התוספת הנדרשת לאחר שנת בצורת. תוספת זו, מצידה, חוסכת גם היא מים בחישוב רב שנתי, כמוסבר במאמר.
פרסום ראשון :15/02/2009 19:01:13
עדכון אחרון :09/09/2009 01:53:07
גרסה להדפסה
עדכונים אחרונים
6 שנות בצורת רצופות, יש למהר ולהשקות את עצי הגן
בדרום הארץ כבר שש שנות בצורת ברציפות. יש להשקות מיד לפחות 150 מ"מ. העצים מתי עוד לפני שרואים זאת. ראוי לעבור בגן ולבדוק האם לא דרושה תוספת השקייה בקטעים שונים של הגן.