נשמח לחזור אליך, נקודה ירוקה

הדברת עשבים רעים באמצעות קוטלי עשבים מונעי הצצה.

המאמר תפקידו להראות, דרך הצגת מנגנון פעולת החומרים, את הסכנות והתקלות שחומרים אלו עלולים לגרום. כל מי שילמד היטב את תכונות החומרים ודרך יישומם, ויקפיד להיזהר מהתקלות ולהימנע מהן ייהנה מפעולה תקינה שלהם ללא נזק לצמחי הגן ולסביבה. אחרים ימעיטו או אף ימנעו מ



הדברת עשבים רעים באמצעות קוטלי עשבים מונעי הצצה.
רן פאוקר


http://eco-garden.co.il/

האירו הערות מועילות: אברהם זילברמן, בני נול, טוביה יעקבי, מיכל אליעד, רוני אסטרייכר, רוני אפשטיין,

המאמר תפקידו להראות, דרך הצגת מנגנון פעולת החומרים, את הסכנות והתקלות שחומרים אלו עלולים לגרום. כל מי שילמד היטב את תכונות החומרים ודרך יישומם, ויקפיד להיזהר מהתקלות ולהימנע מהן ייהנה מפעולה תקינה שלהם ללא נזק לצמחי הגן ולסביבה. אחרים ימעיטו או אף ימנעו משימוש בחומרים מונעי הצצה, או שישתמשו רק בחומרים מקבוצה ב' (ראה להלן), שאומנם יקרים יחסית אבל "בטוחים" יותר בשימוש.

חומרים מונעי הצצה מיושמים על-גבי קרקע נקייה וחלקה. רגבים ושאריות צמחים יוצרים אזורי "צל" אליהם אין החומרים מגיעים.
יש להחדירם לקרקע באמצעות המטרה או גשם. לכל חומר יש זמן מרבי בו הוא יכול לשהות על-פני הקרקע בטרם יאבד את יעילותו עקב קרינת UV או טמפרטורה גבוהה.
מיישמים את החומר בכמות שתספח לשכבת הקרקע העליונה (0 עד 5 ס"מ בודדים) כמות החומר מותנית במבנה הקרקע ובהרכבה, הקובע את כושרה לספוח חומרים (ראה מאמר " הכשרת קרקע למדשאה ולגן"
viewtopic.php?f=5&t=11 ).
כדי להגיע לרוויית שכבת קרקע בעומק זהה נזדקק בקרקע קלה לפחות חומר ריסוס בהשוואה לקרקע כבדה.
בגן הנוי מקובל להשתמש בחומרים שנחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
חומרים הנקלטים בצמח דרך מערכת השורשים שלו וקבוצה שנייה של חומרים החודרים לצמח דרך הנצרון .
א.חומרים החודרים לצמח דרך מערכת השורשים שלו (כגון סימזין). חומרים אלו חודרים אל מערכת השורשים של כל הצמחים. הברירנות מושגת באמצעות שני מנגנונים:
מנגנון אחד הצמחים העמידים לחומר קולטים אותו ומפרקים אותו מבלי שהם ניזוקים (יש ומשתמשים בצמחים אלו לניקוי שטח משאריות חומרי הדברה).
מנגנון שני הוא מנגנון שכבתי: מיישמים את החומר בכמות שתספח לשכבת הקרקע העליונה, שם נמצאים שורשי העשבים הנובטים ולא יהיו שם מרבית שורשי צמחי הגן. מכאן, שהחומר הקוטל ייקלט על-ידי שורשי העשבים ולא ייקלט על-ידי שורשי מרבית צמחי הגן. יש להיזהר בצמחים משתרעים, המשתרשים מגבעולים השרועים על הקרקע. שורשים חדשים אלו גדלים בשכבת הקרקע בה מצוי חומר מונע ההצצה. הם יקלטו אותו ואם הם רגישים אליו הם עלולים לסבול.
יש להקפיד מאוד ביישום החומר בצורה אחידה ולהקפיד שלא תהיה חפיפה בין פסי
הריסוס. חפיפה כזו תכפיל שם את המינון שעלול להיות קטלני.
בקרקעות חוליות אסור לרסס בקוטלי עשבים, דוגמת סימזין, היות וכושר הספיחה של החול קטן ביותר, וכמות קטנה ביותר של החומר חודרת לעומק בו מצויים שורשי הצמחים אותם אנחנו רוצים לטפח. אני מכיר מקרים בהם יישמו ביישום קפדני 50 גרם לדונם סימזין שגרם לנזק חמור !
ב.חומרים החודרים לצמח דרך הנצרון (כגון רונסטאר, גול). חומרים אלו מיושמים בשכבת הקרקע העליונה באותה הדרך כמו חומרים מקבוצה א', אך יתרונם שהם לא נקלטים מן הקרקע על-ידי השורשים, ולכן אין סכנה כאשר ישנה טעות במינון עודף או בחפיפה בין פסי הריסוס. אין סכנה בסחיפת הקרקע המרוססת והצטברותה במקומות נמוכים. כמו כן, אלו חומרים שהשימוש בהם בטוח בקרקע חולית, אין סכנה כאשר הם חודרים לעומק.

הבעיות בשימוש במונעי הצצה:
באזורים שחונים "תחילת" החורף נתונה לשינויים גדולים משנה לשנה, ולכן קיימת בעיה קשה של קביעת עיתוי הריסוס. אם נאחר בריסוס הגשם ינביט את העשבים לפני הפעלת החומר. לעומת זאת, אם נקדים ייתכן ויחלפו מספר שבועות עד לרדת הגשמים והחומר יתפרק בשמש.
יש והגשם הראשון אמנם יורד בזמן, אבל במנה קטנה מדי (המנה הרצוייה על-פי רוב היא 20 עד 30 מ"מ) ואז מונע ההצצה לא יוחדר מספיק לקרקע ולא יפעל כמצופה. בעיה נוספת באזורים שחונים היא עיקוב בהתפרקות החומר בקרקע בגלל מחסור בלחות, במקרה כזה החומר מצטבר משנה לשנה, ועלול להגיע לרמות שמזיקות לצמחים אותם אנחנו מגדלים ואף עלול להגיע למי-התהום. יש להתחשב בעובדה זו, ובשנים עוקבות להפחית את המינון או אפילו להפסיק שנה שנתיים את השימוש בחומר. ניתן להתגבר על בעיית עיתוי המשקעים וכמותם באמצעות המטרה בכמות של 20 מ"מ. פיתרון זה טוב רק היכן שניתן להמטיר, וכאשר מדובר באזור בו ממילא מוסיפים בקיץ השקייה, שאם לא כן מבזבזים מים.
בעיה נוספת היא הסעת הקרקע העליונה (=סחף) הרווייה בקוטלי עשבים על-ידי מי-הנגר אל אזורים נמוכים בגן והצטברותם שם (כולל גומות עצים צעירים), לרמות המזיקות לצמחי הגן. בעיה זו אופיינית לחומרים הנקלטים מן הקרקע על-ידי השורשים ( כגון סימזין) (ראה למעלה).
תקלה נוספת שיש להיזהר מפניה: יש המרססים שטחי בור ללא צמחים ומגדילים שם את המנה על-מנת להאריך את תקופת פעילות החומר. שורשי עצים הגדלים בסביבה יגדלו אל השטח המרוסס (שם נשמרים המים- אין צמחיה) קולטים את החומר ונפגעים.
הסיפורים על מקרים כאלו רבים:. לאחרונה נקראתי לבחון עצי פיקוס מתנוונים, בעלים נראו סימני חומר ריסוס, בברור שנעשה התברר שריססו גדרה סביב מבנה בסביבה עם הייור X (= חומר מונע הצצה). בבדיקת עלי העץ הנגוע נמצא חומר הריסוס בתוכם.
(ראה תמונה עלי פיקוס פגועים מחומר קוטל עשבים)
צמחים הנובטים מעומק שמתחת לשכבה בה מצוי חומר הריסוס יודברו רק על-ידי חומרים החודרים דרך הנצרון.
אחרים המציצים כאשר הנצרון כפוף בקשת ומתיישר בזמן ההצצה (כגון חלק מהקטניות) מרימים מעליהם את שכבה הקרקע הרווייה בחומר הריסוס ( בדומה למי שיוצא ממכל הסגור במכסה) וכך חומקים מחומר הריסוס (ראה תמונות)
מונעי הצצה לא מונעים את הצצת כל המינים, כך שיש לבצע "תיקונים" באמצעות חומרים המרוססים על-גבי הנוף. כמו כן יש ובגלל פגם ביישום מציצים עשבים שאמורים להיפגע מהחומר.
בטיפול כימי ראוי לשים לב:
א.ליישום קפדני של כמות החומר ודרך יישומו על-פי התווית.
ב.אצל העשבים נוצרת עם השנים עמידות לקוטלי עשבים. מאחר וחומרי
ההדברה פועלים על מנגנונים שונים בצמח ובעוצמת יצירת עמידות שונה, רצוי מדי
פעם להחליף או לשלב בין חומרים בעלי מנגנוני פעילות שונים. ראה הרחבה:
כיצד ניתן למנוע יצירת עמידות לחומרי ההדברה אצל העשבים הרעים
viewtopic.php?f=8&t=34
ריסוס במשך שנים רצופות מקטין את בנק הזרעים בשכבת הקרקע העליונה, כמו כן יש והחומר מצטבר (ראה סעיף "הבעיות בשימוש במונעי הצצה"). רצוי לבחון הפסקת ריסוס במונעי הצצה ולעבור לריסוס "נקודתי" בחומרים המרוססים על נוף הצמחים לאחר הנביטה רק במוקדים שם הם נבטו.
לפעולה זו מספר יתרונות :
1.מונעים את הנזק של הצטברות יתר של קוטלי עשבים.
2.חוסכים כסף רב.
3.טוב לסביבה = שימוש מופחת בחומרים.

http://eco-garden.co.il/

פיקוס שנפגע מהייור X

הצצת נבט דרך שכבת קרקע רוויה במונע הצצה, הנבט "קלט" את החומר וימות בהמשך.

 

 קיטנית נובטת מהקרקע תוך כדי פינוי שכבת הקרקע הרוויה במונע הצצה. כך היא מתחמקת מהחומר ולא נפגעת ממנו.

 

 

פרסום ראשון :15/02/2009 19:09:05
עדכון אחרון :25/02/2009 23:50:34
גרסה להדפסה
עדכונים אחרונים
6 שנות בצורת רצופות, יש למהר ולהשקות את עצי הגן
בדרום הארץ כבר שש שנות בצורת ברציפות. יש להשקות מיד לפחות 150 מ"מ. העצים מתי עוד לפני שרואים זאת. ראוי לעבור בגן ולבדוק האם לא דרושה תוספת השקייה בקטעים שונים של הגן.