נשמח לחזור אליך, נקודה ירוקה

טיפים בנושא דשא / מדשאה 2

לחץ על שורת המשפט ותגיע לטיפ.

 

האם רצוי להוסיף קומפוסט לדשא ?

הדברת רחבי עלים בדשא

 שינויים בגובה הכיסוח ואיסוף כסוחת (כסחת) ושלכת עצים. / גובה כיסוח

ריסוס שולי דשא באמצעות ראונד-אפ = Glyphosate

קיקויו שצומחת בתוך האלטורו.

מה השיטה הכי טובה למנוע מדשא (קיקויו) לפלוש אל השבילים ?
כיצד נפתרים מדשא

יבלית בתוך מדשאה קיימת.

 טפטוף טמון או המטרה, איזו שיטה עדיפה להשקיית מדשאות ?




האם רצוי להוסיף קומפוסט לדשא ?

לדשא לא נחוצה תוספת חומר אורגניו
כתב: רן פאוקר

בניסוי במגרש כדורגל על חול נקי פיזרו, לפני השתילה, על מחצית המגרש שפע קומפוסט, ועל המחצית השנייה רק דשן כימי.

לאחר שנה בדקו את כמות החומר האורגני, ומצאו שבשני חלקי המגרש הכמות הייתה זהה !!

מכאן, שתוך שנה אחת בלבד שאריות הדשא (חלקי צמח מתים) הוסיפו חומר אורגני השווה למה שהוסף שנה קודם באמצעות קומפוסט!

תוסיפו לכך את המלצתי לכסח במכסחה טופית או ברוטרית בעלת סכין ממחזרת  Mulcher, Recycler (סכין במבנה מיוחד, שביחד עם סגירת מוצא החומר מהמכסחה מרסקת ומחדירה את הכסחת לתוך מרבד הדשא) להשאיר את הכסחת, היות והיא ברובה מורכבת ממים ותאית קלת פירוק, היא תתפרק במהרה ותחזיר לדשא את חומרי המזון.
במצב כזה הדשא זקוק רק לתוספת מזון קטנה ביותר (על-פי רוב רק חנקן) שיכולה להינתן כדשן או זבל עופות.

ראוי לזכור שצמחים קולטים מינרלים, שהם זהים לחלוטין, ללא תלות למקורם בדשן אורגני או בחומר אורגני כגון קומפוסט.


הדברת רחבי עלים בדשא

כתב: רן פאוקר

החומר היעיל ביותר הוא 24D כמו אלבר סופר אבל הוא מסוכן בגינה הביתית:
1. הוא נדיף מאוד, ואם מרססים ביום חם יש והחומר מתנדף (גם יום לאחר הריסוס)
לאחר הריסוס ופוגע בצמחי גן רגישים שבשכנות.
2. רחף שלו עלול לפגוע בצמחים שבשכנות לדשא.
מסיבות אלו יש להקפיד ולרסס את החומר כאשר אין רוח, בימים שאין בהם סכנה לחמסין או חום רב, ולהקפיד לרסס בלחץ ופיה שלא יצרו רחף !
מניסיון רב-שנים הכמות המרבית שאפשר לרסס היא 35 סמ"ק ל 100 מ"ר. מעל לכמות זו החומר מחסל גם דשא כמו צר-גב (בשמו העממי בופלו). מכאן שברור שיש להקפיד לא לחפוף בפסי הריסוס. באזור החפיפה תוכפל כמות התרסיס.
על-פי רוב ריסוס בתמיסת 0.5% סטרן או תחליפיו יהיה יעיל מספיק למרבית העשבים והחומר בטוח מאוד(יחסית).
בחורפים האחרונים אנחנו מרססים בתערובת של 10 סמ"ק סטרן ותחליפיו +1.2 סמ"ק לוטוס לכל 100 מ"ר דשא. אם גדלות קיטניות בדשא יש להקפיד לרסס בעודן קטנות מאוד, אחרת התערובת לא תחסל אותן טוב.
יש להקפיד ולרסס נקודתית רק את רחבי העלים שבדשא ולא את כל הדשא חבל לבזבז חומר וכסף וגם עדיף מבחינת שמירת איכות הסביבה.
בהצלחה

"נקודה ירוקה" http://www.eco-garden.co.il


שינויים בגובה הכיסוח ואיסוף כסוחת (כסחת) ושלכת עצים. / גובה כיסוח
כתב: רן פאוקר
אני ממליץ כבר שנים רבות להרים את גובה הכיסוח בקיץ ב-1 ס"מ להגנה בפני החום והרמה נוספת של 1 ס"מ בסתיו, ואז הדשא "עובר" טוב יחסית את קור החורף.

 בכדי לא להגיע ברבות השנים לשמיים יש להוריד באביב בזמן התעוררות המדשאה מתרדמת החורף את גובה הכיסוח , נוריד באותה המידה שהרמנו   בקייץ ובסתיו.

אין שום צורך לאסוף כסחת כל זמן שמכסחים בזמן, כלומר, למחרת הכיסוח אין סימן לכסחת. או במונחים יותר מקצועיים, לא מורידים בכיסוח אחד יותר מ- 40% מהגובה, כלומר אם המכסחה מכוונת ל-4.5 ס"מ (= מרחק מפני הקרקע לגובה שנשאר לאחר הכיסוח) יש לכסח כאשר הדשא גדל לגובה מרבי של 7.5 ס"מ. במצב זה (כפי שכבר נאמר) הכסחת ברובה מים, והנותר תאית קלת פירוק.
ראו את הדשא בתמונה. לא אספתי שם כסחת שנים רבות.
לפעמים בזמן הורדת גובה הכיסוח באביב נוצרת מסה גדולה של כסחת שיש לאוספה.
לגובה כיסוח מומלץ ראו טבלה
לגבי שלכת עצים אשר גדלים בדשא:
1. אם יש לכם מכסחה בעלת מתקן ריסוק דשא (Mulcher, Recycler), השלכת תרוסק לתוך מרבד הדשא ותתפרק שם (ישנם מספר מחקרים המאשרים גישה זו)
2. כאשר אין מתקן ריסוק כסחת יש לאסוף את השלכת, שעלולה להצל על הדשא לרמה כזו שהוא יסבול ממחסור של אור.

 

 

 

 

ריסוס שולי דשא באמצעות ראונד-אפ = Glyphosate

כתב: רן פאוקר
בריסוס פס ישר, כאשר שולי הדשא עדיין לא גדלו הרבה מעבר לקו אותו אנחנו רוצים, נקבל פס ריסוס נקי וחלק.
למרות שהחומר הוא סיסטמי(כלומר, חודר למערכת הצמח ונודד בה מנקודת החדירה לשאר חלקיו), בריסוס השוליים מקבלים פס ישר ללא נדידה, לאורך השלוחות אל מעבר לפס הריסוס. הסיבה: החומר נודד בצמח עם חומרי ההטמעה, השלוחות משתרשות במפרקים ובכך הופך כל מפרק לצמח "נפרד", שאיליו לא נודדים חומרי ההטמעה מהמפרק השכן.
החומר מתפרק בקרקע ולא יפגע בצמחים שכנים כל זמן שרחף שלו לא פגע בהם.
יש להיזהר לא לרסס כאשר ישנם מים "עומדים" על-פני הקרקע, במצב זה עלול החומר לחדור לשורשי הצמחים השכנים ולפגוע בהם.
בכל מצב אחר החומר בטוח.

 



קיקויו שצומחת בתוך האלטורו.
יש לי כ 100 מטר דשא מסוג אלטורו. צומחת מתוכו שלוחות של קיקויה. כמובן שאני עוקר אותן, אבל התופעה אינה נעלמת (הבנתי שהשורשים נשארים). האם יש דרך להיפטר מהמיטרד?

כתב: רן פאוקר

נסה לרסס נקודתית את כתמי הקיקויו בתמיסם 0.5% ראונד-אפ. על-פי ניסיוני דשא זויסיה אלטורו עמיד לריכוז כזה של החומר, גם אם דשא הזויסיה יסבול קלות הוא יתחדש, בעוד שהקיקויה מעוד רגישה לחומר.


 

 מה השיטה הכי טובה למנוע מדשא (קיקויו) לפלוש אל השבילים ?

אין גובל דשא שיעצור צמחי מדשאה המתפשטים באמצעות קני-שורש, כדוגמת זיף נוצה חבויה (=קיקויו), יבליות וזואיסיות למיניהן. קני השורש יעברו מתחת לגובל.

לעצירתם שתי אפשרויות:

1. חותך פאות מכני או ידני.
2. ריסוס בראונד-אפ. יש להקפיד ולרסס בזמן בכדי לקבל פס ריסוס צר שלא פוגע במראה האסטטי.

 


 

כיצד נפתרים מדשא
כתב: רן פאוקר

אם לא רוצים לחפור ולהוציא בקילשון, הפתרון הוא:

לדאוג לטיפול טוב בדשא ע"מ שיגדל טוב וקליטת חומר הריסוס תהיה טובה.
ריסוס בתמיסת 3% ראונד-אפ.
יש לחכות כ- 6 שבועות בין הריסוס לשתילה חדשה וזאת על-מנת לאפשר לחומר להתפרק.
אני ממליץ ל"חסל" דשא בריסוס, להשאיר את מרבד הדשא כחיפוי אורגני מצויין, במקום בו רוצים לשתול שתיל חופרים בקילשון חפירה, כך לא פוגעים בחיפוי.
יש כאן יתרון לריסוס על-פני חיסול הדשא בעקירה.
כאשר מרססים בראונד-אפ יש להקפיד לא לרסס :
א. כאשר נושבת רוח. זאת על-מנת למנוע מרחף של החומר להגיע אל צמחים אותם אנחנו מטפחים.

ב. לא לרסס על שלולית מים . המים יחדירו את החומר לקרקע ומשם לצמחים. ללא מים חופשיים החומר נספח לקרקע העליונה ומתפרק ולא חודר לצמחים דרך השורשים. ולכן אין סכנה לפגיעה בצמחי הירקות או העצים

אם תשימו לב לתוית הרעילות של החומר היא בדרגה IV שזו הדרגה הנמוכה ביותר ( אם אינני טועה גם למלח בישול דרגת רעילות כזו) על התוית כתוב רעיל רק בכדי להגביר תשומת לב לכך שזה לא חומר לשתיה/אכילה.

בהצלחה

"נקודה ירוקה" http://www.eco-garden.co.il

 


 

יבלית בתוך מדשאה קיימת.

שלום
קיבלתי במתנה דשא מסוג פספילום הבעייה שלדעתי היתה גם קצת יבלית שעכשו היא משתלטת על הדשא מה לעשות האם לרסס חלקים קטנים כל פעם או להתעלם
תודה מראש
השטח הוא 50 מטר


על -פי ניסיוני טיפול טוב במדשאה והפספלום יתגבר על היבלית.

אם ישנה סבלנות אפשר למרוח תמיסת ראונד-אפ (1-3%) על היבלית בעזרת מכחול (החומר יחסל גם את דשא הפספלום באותם קטעים בהם הוא יפגע בו), ובכך לדכא את היבלית.

להרחבה


"נקודה ירוקה"
http://www.eco-garden.co.il

 


 

טפטוף טמון או המטרה, איזו שיטה עדיפה להשקיית מדשאות ?

כתב: רן פאוקר

נושא הטפטוף התת- קרקעי בדשא נבדק ביסודיות. החל משנת 1968 הצנעתי בדשא טפטפות מתוצרת חברות שונות. בדקתי מרחקי הצבה והשוויתי צריכת מים בטפטוף מול המטרה.
המחקר נעשה יחד עם מנחם כהן מהמחלקה לייעול השקייה בגן הנוי.
בהמשך בעבודת מאסטר של דן פלג, הוכנס שיפור באמצעות הזרקת טרפלן למניעת כניסת שורשים לטפטפת. החומר אינו פוגע בצמחים, רק מונע גידול שורשים באזור בו הוא נמצא. החומר בעל רעילות נמוכה ביותר (אם אינני מטעה, רעילות כשל מלח בישול), נספח חזק לקרקע, ולכן לא נודד ממקום היישום.

לימים חברות ההשקייה שיכללו את השיטה והחדירו טרפלן לטפטפת או למסנן.
בהמשך שכלול הטפטפת נעשה במבנה המונע כניסת שורשים, ומי-קרקע מלוכלכים לתוכה.

היום, מי שמתקין מערכת טפטוף מתוכננת מקצועית (בידי בעל-מקצוע שיתכנן את: קוטר הצנרת ובהתאם לסוג הקרקע יקבע את עומק הצנעת הטפטפות ומרחקי הצבתן, ומספר פרטים חיוניים נוספים מאוד לתיפעול המערכת) יהנה מפעולה טובה, בתנאי של אחזקה סדירה ונכונה.

ערכתי סקר עבור נציבות המים להשוואת המטרה מול טפטוף בדשא. הסקר גובה בניסיונות בניר-עוז במשך 20 שנה להשוואה ולתפעול שתי השיטות במקביל. עיקר ממצאי היו:
1. בהפעלה נכונה של שתי השיטות אין הבדל בצריכת המים.
2. בפארק ובגן גדול קל וזול יחסית לתפעל מערכת המטרה הגלויה בהשוואה לטפטוף מוטמן בקרקע.
3. לטפטוף יתרון בהשקייה במים מושבים (הנחיות נכונות של משרד הבריאות), בפסי ירק, בצירי תחבורה שם נכון ואסור להרטיב את הכביש. בפסים צרים בהם קשה לתכנן נכון המטרה.

קיים היום כל הידע החשוב והנכון לקבלת החלטה בבחירת שיטת ההשקיה טפטוף או המטרה.

"נקודה ירוקה" http://www.eco-garden.co

 


פרסום ראשון :02/04/2009 21:43:06
עדכון אחרון :04/08/2015 23:02:48
גרסה להדפסה
עדכונים אחרונים
6 שנות בצורת רצופות, יש למהר ולהשקות את עצי הגן
בדרום הארץ כבר שש שנות בצורת ברציפות. יש להשקות מיד לפחות 150 מ"מ. העצים מתי עוד לפני שרואים זאת. ראוי לעבור בגן ולבדוק האם לא דרושה תוספת השקייה בקטעים שונים של הגן.