נשמח לחזור אליך, נקודה ירוקה

חשיבות גן הנוי הקיבוצי בעידן המחסור במים

גן הנוי הקיבוצי – בעידן שינויים אדריכלית "מירה יעקובסון" תקציר הרצאה 9.5.09
שני כוחות עיקריים פועלים עתה, במקביל וללא תלות זה בזה, לשינויים קיצוניים בתפקוד ובחזות גן הנוי הקיבוצי –
1. מחסור במים להשקיה של גן הנוי :
2. שינוי המבנה החברתי והכלכלי


חשיבות גן הנוי הקיבוצי בעידן המחסור במים

   אדריכלית נוף: מירה יעקובסון   miraj@zahav.net.il        

מבוא

המגמה הכללית של התחממות כדור הארץ, שינויים אקלימיים שגורמים להתרחבות השטחים המדבריים – היובשניים ולדחיקת המרחב של ספר המדבר צפונה, לצד המגבלות הקיימות בייצור מקורות מים זמינים שמתאימים להשקיית גן הנוי, נראים כתמונת מצב שאיננה צפויה להשתנות בעתיד הקרוב.

נהפוך הוא, תמונת זו צפויה להחמיר וגם רצף של מספר שנים ברוכות גשמים לא עתיד לשנות אותה, בגלל הגידול המתמיד של האוכלוסייה בארץ וגידול בצריכת המים למטרות השונות – תעשיה, חקלאות, גינון ותצרוכת ביתית. אלה מחייבים הערכות חדשה בכל הקשור להקצאות המים להשקיה וכתוצאה מכך לאפיון הגינון הציבורי בארץ – בעיר, בכפר ובקיבוץ.

החלופה של "עסקים כרגיל", כלומר השארת המצב כקדמותו והמשך ההשקעה בגינון ובהשקייתו כפי שהיתה מקובלת עד לפני כעשור במרבית הקיבוצים בכל רחבי הארץ, איננה נדונה כאן מאחר והיא אינה סבירה כלכלית. יתרה מכך, חלופה זו מבטאת התעלמות ממגבלות סביבתיות ובכך מנוגדת להשקפת העולם הנופית של כותבת המאמר.

"הערכות חדשה" יכולה להיעשות בדרכים שונות, וכמובן גם בצירופים שונים של שתי הגישות המוצעות להלן –

1. צמצום משמעותי של היקף השטחים המיועדים לגינון אינטנסיבי (דהיינו, גינון עם השקיית עזר) והפיכת השטחים הציבוריים הפתוחים בעיקר למרחבים מרוצפים ו/או מחופים בחיפוי גנני כלשהו.

2. הפיכת השטחים הציבוריים הפתוחים בעיקר לשטחי גינון אקסטנסיביים (דהיינו, גינון שמבוסס על תרומת משקעי החורף בלבד, ללא השקיית עזר בקיץ או בתוספת מספר קטן של השקיות אלה, הכל בהתאם לאזורי הארץ השונים ולכמות המשקעים הממוצעת השנתית שקיימת בהם)
סוגי הנטיעות המתאימים במיוחד לשטחים אקסטנסיביים הם – חורשות עצים, צמחיה מקומית ו/או צמחיה סוקולנטית.

האפיון המובהק של גן הנוי הקיבוצי – כגן – פארק מטופח ומוריק, שמבוסס על מרחב פתוח, זורם ומדושא, בו שלובים מקבצי עצים, שדירות וחורשות עצים עתירי קומה וצמרת –
עתיד להשתנות בעקבות ההערכות המחודשת הנ"ל בכל אחד מהתרחישים שפורטו לעייל.

גן הנוי הקיבוצי – בעידן שינויים

שני כוחות עיקריים פועלים עתה, במקביל וללא תלות זה בזה, לשינויים קיצוניים בתפקוד ובחזות גן הנוי הקיבוצי –

1. מחסור במים להשקיה של גן הנוי ובמשתמע מכך –
א. הזנחה וייבוש של שטחי גינון קיימים.
ב. הימנעות מפיתוח וגינון שטחים מתווספים.


2. שינוי המבנה החברתי והכלכלי של הקיבוץ ובמשתמע מכך –

א. הפרטה מעמיקה והולכת של מכלול החיים ובכלל זה העברת האחריות לפיתוח, גינון ואחזקת השטחים הפתוחים בקיבוץ, מהכלל אל הפרט.
ב. ביצוע מהלכים לשיוך דירות, חלוקת המרחב, שבעבר היה פתוח ורציף, למגרשים תחומים. למהלך זה פוטנציאל גבוה ליצירת תופעה של הקמת גדרות תיחומים מסוגים שונים. בנוסף – מוקמות מערכות תשתית להזנת כל אחד מהמגרשים הללו ואלה פוגעים פגיעה נוספת בגן הקיים.
ג. הקמת שכונות קהילתיות בצמידות לקיבוץ הותיק – "הרחבות קהילתיות" – שמחויבותן, מעורבותן ויחסן לשימור ולטיפוח גן הנוי הותיק, מטבע הדברים, מצומצם ביותר.
ד. מגמה לשינוי ההגדרה "מקיבוץ למושב", על כל המשתמע מכך מבחינת שיוך הנכסים ומבחינת הערבות ההדדית. מגמה זו קיימת ביחס למסמר מוגבל של קיבוצים ובדיון זה לא יורחב הנושא.

ההשתנות לאור המחסור במים להשקיה, צריכה להיעשות בזהירות יתירה ומתוך שיקול דעת מורכב,
בגלל ייחודו של גן זה. גן הנוי הקיבוצי שונה מכל יצירה נופית הקיימת בעולם, במהותו ובתהליך התפתחותו. הוא שונה במהותו גם מכל גן ציבורי מהסוגים השכיחים בערים ובישובים הקהילתיים בארץ – מקומי, שכונתי או רובעי.

אפשר לראות בגני הנוי בקיבוצים הרחבה של מושג "הבית קיבוצי". גן שהוא בית. גן שבו התרחשה בעבר (ובחלק מן הקיבוצים היא מתרחשת גם בהווה ...) מרבית הפעילות החברתית – תרבותית – נופשית וספורטיבית. הגנים שימשו כזירה העיקרית להתרחשויות היומיומיות והחגיגיות כאחד.

בהתאם לצרכים הללו עוצב החלל המרכזי הטיפוסי – פתוח, מרווח, זורם, מזמין ומותאם להכיל ציבור גדול ומגוון עבור כל הגילאים ולצורך מירב המפגשים הצפויים ביניהם. מאלה נגזרו גם יתר מאפייני הפיתוח והגינון, אשר מטבע הדברים ייחודיים לצורת התיישבות זו ובעלי סממנים משותפים לכל הגנים הקיבוציים.

חשיבות גן הנוי הקיבוצי

מטרתו של דיון זה להדגיש את הצורך בטיפוח גן הנוי הקיבוצי, על אף השינויים המתחוללים בנסיבות קיומו.
חשיבות זו מסתכמת בארבעה היבטים עיקריים –

1. היסטורי –
תרומתו להתפתחות השתלנות, הגננות, ואדריכלות הנוף בארץ, במשך כמאה שנה, מראשית ימיה של
ההתיישבות הציונית ועד לזמננו.

2. תרבותי –
היותו ביטוי להשקפת עולם סוציאליסטית ושיקוף של תפיסת עולם חברתית, כלכלית ותרבותית.

3. תדמיתי –
היותו אחד מגורמי המשיכה העיקריים, לצד גורמים נוספים כגון – איכות חיים וסביבה, חינוך, חיי
קהילה, תרבות וחברה – עבור קהל המשתכנים בשכונות מגורים בתחומי הקיבוץ הוותיק או במסגרת
הרחבות קהילתיות שנבנות בסמוך לו.

4. סביבתי –
תרומתו ליצירת מרחב בעל איכות חיים וסביבה ולפתרון בעיות מגוונות כגון – סחף קרקע, עצירת
רוחות ואבק, ניקוז נגר עילי והשבתו לתת הקרקע, יצירת הצללה, תוספת והעשרה של בתי גדול למינים
שונים של בע"ח.

להיבט ההיסטורי – תרבותי – תדמיתי
חשיבות שחורגת מעבר למתן מענה לצרכיו המצומצמים של היחיד על כל גווניו. להערכתי ניתן אף להגדירו כ"ערך תרבותי לאומי" ובכך להדגיש את ייחודו ומקומו בהתפתחות הסביבתית, התרבותית והנופית של חידוש היישוב בארץ. ערך כזה, מובן מאליו שיש לשאוף להגנתו, לטיפוחו ולשימורו ואין להסכים עם הזנחה וייבוש וגריעת שטחי גינון בגלל אילוצים של מחסור במים.

פעולות הטיפוח והשימור של גנים במתכונתם ההיסטורית יכולה להתבצע בחלק מהגנים הקיבוציים, ומטבע הדברים צפויה להיעשות בקיבוצים השמרנים יותר באורחות החיים, ובאלה אשר קיימת בם מסורת ארוכת שנים של טיפוח החצר והגן ותודעת השימור של ערכים אדריכליים בהם יותר מגובשת.

בלי כל תלות במידת השמרנות או החדשנות של אורחות החיים בקיבוצים השונים – יש לשאוף להקצאת משאבים לתיעוד מפורט ומקצועי של גן הנוי הקיבוצי על כל מרכיביו . פעולה זו כרוכה בביצוע מדידות מפורטות ואלה מתבצעות ממילא לצרכים אחרים (עדכון תוכניות מתאר, הטמנת תשתיות, קביעת גבולות מגרשים וכד'). הגנן הקיבוצי הוא לרוב היחיד בקיבוצו שיכול לסייע בהגדרת מיני הצמחים העיקריים ובזיהוי הערכים המיוחדים שיש להגן עליהם מפני פיתוח ובינוי הרסניות, פרי השינויים הצפויים בחצר הקיבוץ.

משמעות חשיבותם של הגנים איננה ב"הקפאת" הקיים בהם והימנעות מחידושים אלא היא צריכה להיות מלווה בהתאמה לנסיבות הקיימות. הפתרונות הגננים האפשריים אינם כלולים במסגרת דיון זה, וראויים לדיון מעמיק ונפרד.

להיבט הסביבתי
חשיבות שאיננה פחותה מזו של החשיבות ההיסטורית ועיקרה בראייה של הצרכים לעתיד.
בכל שינוי חברתי וכלכלי המתרחש בהווה וצפוי להמשך גם בעתיד, הכרחי עדיין להדגיש את הצרכים של המתגוררים במקום, לפעול בנחישות לשיפור איכות הסביבה – ובכך תגדל כמובן גם איכות החיים של האוכלוסייה הותיקה והמשתכנים החדשים למיניהם.

הימנעות מהשקיה של הגן, הזנחתו וצמצום שטחים נטועים, לצד הגדלת שטחים מרוצפים ותוספת דרכים סלולות ותחומות באבני שפה עלולים לגרום למפגעים סביבתיים רבים כגון –
הפחתת כמויות הנגר העילי המוחדרות לתת הקרקע, סחיפת קרקע והיווצרות מפגעי אבק.
הפחתה של אזורים מוצלים והגברה של מפגעי בוהק. צמצום שטחי גינון יביא לביטול בתי הגידול של מינים שונים (חרקים, ציפורים ויונקים קטנים) ועלול לגרום להדרתם מחצר הקיבוץ.

איכות חיים איננה מותרות. היא תנאי לקיום תקין ובריא. סביבה בריאה היא בין היתר סביבה מגוונת בבתי גידול, עשירה במינים ומשופעת באינטראקציות בין בני האדם לעולם החי שסביבם – הצללת עצים, קינון וציוץ ציפורים, זמזום חרקים ותעופת פרפרים ועוד כהנה וכהנה – הם הכרח נפשי (גם אם חלקנו לא מודעים לכך או לא מודים בדאת). הזנחה וייבוש גן הנוי הקיבוצי יגרמו לפגיעה בתנאים הבסיסיים שמאפשרים את כל אלה.


פרסום ראשון :10/06/2009 11:30:25
עדכון אחרון :11/06/2009 06:19:10
גרסה להדפסה
עדכונים אחרונים
6 שנות בצורת רצופות, יש למהר ולהשקות את עצי הגן
בדרום הארץ כבר שש שנות בצורת ברציפות. יש להשקות מיד לפחות 150 מ"מ. העצים מתי עוד לפני שרואים זאת. ראוי לעבור בגן ולבדוק האם לא דרושה תוספת השקייה בקטעים שונים של הגן.