יעל ברנד ¹. יובל אשד ². ניר עצמון³. דוד ברנד⁴.יוסי ריוב².

• 1. עבודת גמר בית ספר התיכון השש-שנתי, כפר הילדים והנוער ויצו הדסים. 30.12.98
• 2. הפקולטה לחקלאות ברחובות, האוניברסיטה העברית בירושלים.
• 3. המחלקה למשאבי טבע, מרכז וולקני, בית דגן.
• 4. מדור ריבוי והשבחה, אגף היעור, קק"ל.

למאמר בשלמותו

תקציר
תופעת האללופתיה מיוחסת להשפעה מדכאת של אורגניזם אחד על משנהו באמצעות הפרשת חומרים כימיים. התופעה מתוארת על רקע יחסי גומלין בין אורגניזמים שונים בבית הגידול. במסגרת עבודה זו נבחנה תופעת האללופתיה במספר מינים עיקריים (עשרה מינים) המייצגים את היער והחורש בישראל מתוך מטרה ללמוד את ההשפעה האללופטית של המינים הנ"ל , גם בכדי ללמוד את ה"סכון" הסביבתי של המינים הנטועים. ייחודה של העבודה הוא בהתמקדות במינים עציים של היער והחורש בישראל ובעריכת סקר לאיתור מינים בעלי פוטנציאל עיכוב גבוה.
השפעות של מיצוים מימיים של עלים וקליפה מעשרה מינים בולטים נבחנה על נביטת זרעי עגבנייה. נבחנו המיצוים הגולמיים ומיהול של פי 10 שלהם בשני מדדים: שיעור הנביטה ואורך השורשון. נמצא כי ההשפעה הגדולה ביותר הייתה למיצוי הגולמי וכי רמת העיכוב הרבה יותר נמצאה בעלים. העיכוב התבטא הן בשיעור הנביטה של הזרעים והן בהתפתחות השורשון. מבין ארבעת מיני האקליפטוס שנבחנו, (אקל. קלדוקליקס, אקל. המקור, אקל. פרסיאנה ואקל. קלופילה), מיצוי עלים גולמי ומיצוי מהול פי 10 של אקל. קלדוקליקס ואקל. המקור עיכבו באופן מובהק את הנביטה, בעוד שרק מיצוי קליפה גולמי של ארבעת המינים הנ"ל עיכב את הנביטה (איור 1A ו- 1C). מיצויי העלים, גולמי ומהול פי 10 , של כל מיני האקליפטוס שנבחנו, למעט אקל. פרסיאנה, עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון בעוד שרק מיצוי קליפה גולמי של ארבעת המינים הנ"ל, למעט אקל. פרסיאנה, עיכב את התפתחות השורשון (איור 1B ו- 1D).
מיני רחבי עלים – חורש טבעי שנבחנו (ער אציל, אלון תבור ואלון טורקי שסוע) הראו שמיצוי עלים גולמי ומהול פי 10 עכבו באופן מובהק את הנביטה למעט אלון טורקי שסוע בעוד שמיצוי עלים גולמי ומהול פי 10 של שלושת מינים אלו עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון (איור 2A ו- 2B). רק מיצוי קליפה גולמי של אלון תבור ואלון טורקי שסוע (איור 2C ו- 2D) עכבו באופן מובהק את הנביטה ואת התפתחות השורשון (מיצוי הקליפה של ער אציל לא נבדק).
בנוסף לעיל, נבחנה השפעת מיצויי עלים וקליפה של שלושה מיני מחטניים: אורן הגלעין, ברוש מצוי וברוש אטלנטי (איור 3). השפעתו של מיצוי העלים של אורן גלעין חזקה יותר (המיצוי הגולמי והמהול פי 10 עכבו באופן מובהק את הנביטה) בהשוואה למיצויי העלים של ברוש מצוי וברוש אטלנטי (רק המיצויים הגולמיים עכבו באופן מובהק את הנביטה). כל מיצויי העלים (גולמי ומהול פי 10) עכבו באופן מובהק את התפתחות השורשון. השפעתם של מיצויי הקליפה של מיני המחטניים חלשה יותר בהשוואה למיצויי העלים, רק המיצויים הגולמיים עכבו את הנביטה ואת התפתחות השורשון באופן מובהק, למעט ברוש מצוי (מיצוי גולמי ומהול פי 10 עכב באופן מובהק את התפתחות השורשון).

התמקדות נוספת נעשתה בחמישה מינים שמיצוי העלים שלהם הראו את עיכוב הנביטה הגדול ביותר הן בריכוז הגולמי והן במיהול של 9:1 . על מינים אלו נמנו : אלון תבור, אורן גלעין, ער אציל, אקליפטוס קלדוקליקס ואקליפטוס המקור. בנוסף, נבחנה השפעתם של המינים הללו על נביטת זרעי אורן ברוטיה. נמצא כי כל המיצוים בריכוז הגולמי עיכבו את נביטת זרעי אורן ברוטיה באופן מובהק ואילו המיצוים במיהול של 9:1 לא עיכבו כלל את הנביטה (איור 4). יעילותם הגבוהה של המיצוים בעגבנייה בהשוואה לזרעי אורן ברוטיה נובעת כנראה מקצב הנביטה הגבוהה של העגבנייה בהשוואה לאורן ברוטיה.
עבודה זו מראה בברור את ההשפעות האללופטיות של המינים הגדלים בארץ. יתכן והמשך המחקר, לזיהוי המרכיבים המעכבים, יאפשר פיתוח חומרי הדברה טבעיים למניעת נביטת עשבייה בחלקות הנטיעה.

למאמר בשלמותו