נשמח לחזור אליך, נקודה ירוקה

טיפים בנושא פגעים, מחלות והדברת עשבים 3

לחץ על שורת נושא ותגיע לטיפ.

חיסול 100 מ"ר במבוק בגינה ביתית.

מדוע ממליצים לחסל יבלית בגן?

ריסוס עשבים מקטין נביטה בשנה עוקבת, בזמן שעיבוד קרקע מעודד נביטה עוד באותה עונה .

דחיית ציפורים מאכילת צמחים.

 משך חיי זרעים, עמידות זרעים, (life of seeds

 גל החום גרם לעקת חום


חיסול 100 מ"ר במבוק בגינה ביתית.

שאלה:
בגינתנו 100 מ"ר של במבוק שברצוננו לחסל. אנחנו מעוניינים לא לפגוע בקרקע עם חומרי הדברה. המליצו לנו לשפוך על הצמחים מים רתוחים. מה עלינו לעשות ?
תשובה:
חיסול 100 מ"ר במבוק בגינה הביתית אכן יכול להות מטרד קשה.
כמי שחיסל כמה וכמה כתמי במבוק גדולים, (בגלל טעות במיקום השתיל הראשוני) הנושא לא קל ואפילו קשה. לכן:
1.חיסול מכאני:
אם מבחינה טכנית ניתן להיכנס לשטח עם מחפרון, הטוב ביותר להוציא בצורה מכאנית. יש להקפיד לנקות כל חתיכת קנה- שורש שאם לא כן מכל שארית יגדל צמח חדש, שיהיה צורך לחסלו מאוחר יותר. דרך זו היא הקצרה ביותר, היות וממילא יהיה צורך להוציא את הגדמים המתים לאחר חיסולם בדרך אחרת. (היות ועד שיתפרקו בריקבון יעברו מספר שנים !!)

2. מים רותחים
א. מים רותחים לא יחסלו בפעם אחת 100 מ"ר של במבוק, ויהיה צורך להחדירם לעומק של יותר מ-60 ס"מ תוך כדי שמירתם במצב רתוחים, על-מנת לחסל את כל קני השורש של הבמבוק !
ב. מים רותחים מעקרים קרקע בצורה מעולה. בשנת 1962 ביקרתי במשתלות ב"בוסקופ" הולנד. שם חיטאו את כל קרקעות המשתלה בקיטור. קיבלו קרקע מעוקרת שהיה צריך להחיותה מחדש.

3. טיפול כימי בריסוס:
אם לא ניתן לחסל מכאנית, יש לגזום את הקנים של הבמבוק, לחכות ללבלוב החדש ואותו לרסס בראונד- אפ. מעט מאוד ראונד-אפ (= גליפוסאט) יגיע לקרקע ומה שיגיע לקרקע יתפרק למוצרים לא מזיקים לסביבה! יש לחזור על פעולה זו מספר פעמים במשך עונת קיץ אחת לפחות !!!!!!!!!!
ראונד- אפ (= גליפוסאט) בניגוד למים רתוחים לא פוגע בפאונה של הקרקע ולא צריך להחיותה מחדש.


מדוע ממליצים לחסל יבלית בגן?
תשובה:
יבלית לא רצוייה בגן מהסיבות:
1. היא מתחרה על המים והמזון עם צמחים אחרים.
2. היא מפריעה לצמחים אחרים לגדול. ישנן הערכות על הפרשת חומרים אללופטיים שמפריעים לצמחים
    אחרים.
3.כאשר יש מספיק מים ומזון לכול הצמחים וגם ליבלית אפשר לגדל, עצים ולכסח את היבלית מתחתם,
    בלי לחסלה. מקבלים משטח מחופה (לא יפה כמו דשא) ונקי.
   להרבה מיני צמחים היבלית תפריע בהתאם לסעיפים 1, 2 וגם "תטפס" ותגדל מעליהם.
4.לגדלה כדשא, זו אפשרות מעשית, אבל כדי שהדשא יהיה יפה יש לדשנה ולהשקותה יחסית הרבה לדשאים           אחרים, ולכן יש גם לכסחה יותר. אני "מתגבר" עליה במדשאות באמצעות שתילת מין דשא אחר בתוכה (קיקויו, בת- יבלית דרומית= דרבן, צר-גב = בופלו) (להביא קישור) שבמשך הזמן משתלט על היבלית.
5. ריסוס בין הצמחים בראונד-אפ במינון של 2%-3% לא יזהם את הקרקע החומר מתפרק לחומרים לא מזיקים.    יבלית בין צמחים ועליהם. ניתן לרסס בפוקוס אולטרה, בדגנול או בחומרים דומים שפוגעים כמעט רק בדגניים. יש מספר רחבי עלים שקצת רגישים לחומר. רצוי לבדוק בפינה פחות חשובה !
בהצלחה
ריסוס עשבים מקטין נביטה בשנה עוקבת, בזמן שעיבוד קרקע מעודד נביטה עוד באותה עונה (ראה תמונה).
זו עובדה ששמנו לב אליה במשך הרבה שנים, ההשערה שלנו, שריסוס ללא עיבוד מונע חשיפת הזרעים לאור ובכך מונע נביטתם.

מחיפוס בספרות המקצועית ניתן לראות שלהרבה מיני זרעים דרוש הבזק אור להשריית נביטה, וזאת בנוסף לגורמים אחרים כמו: רטיבות ושבירת תרדמה, מינים אחרים נובטים דווקא בחושך, גם לאורך גל האור ישנה השפעה מעודדת נביטה או מעכבת אותה.

לפני יותר ממאה שנה בדקו בגרמניה את נושא חשיבות האור לנביטה (ראוי לציין, שלסיפור הבא לא מצאתי אסמכתה):
חרשו בטרקטור בחושך מלא מבלי להדליק את אורות הטרקטור, לא נבטו זרעים.
הדליקו את פנסי הטרקטור הזרעים נחשפו להבזק אורות פנסי הטרקטור בזמן הפיכת הקרקע על-ידי המחרשה. העשבים נבטו.

אצלנו מרגע שעברנו לריסוס עשבייה במקום עיבוד הקרקע, פחתה מאוד נביטת העשבים בשנה העוקבת ללא ריסוס נוסף (ראה תמונה). עיבוד קרקע שטחי בדיסקוס גרם לנביטת שטיח של עשבים שהעיבוד חשפם לאור.


הריסוס אשתקד,  העיבוד בשנה בה צולמה התמונה.

P.Milberg; Weed seed germination after short-term light exposure: germination rate, photon fluence response and interaction with nitrateWeed research, 1997, vol. 37,157-164  

 David Batty; Effect of Light on Germination and Seedlings; Growing From Seed - Spring 1989 Vol. 3 Number 2

דחיית ציפורים מאכילת צמחים.

 מדי פעם אנחנו נתקלים בצמחי עציץ או צמחים בגינה שהציפורים (דרורים, בולבולים ואחרות) אוהבות לאכול, עד כדי חיסול הצמח.
פתרון פשוט ביותר הוא ריסוס הצמחים שנתקפים ב"מסורול". החומר אמנם רעיל, ויש להיזהר בשימוש בו בהתאם לתוית של החומר. יתרונו של החומר שהשימוש בו נקודתי,  והוא לא פוגע בציפורים אלא רק דוחה אותן, ברמה כזו שהן לומדות: בחלקה זו / בעציץ הזה לא נוגעים.
על- פי תצפית שדה שלי (רן פאוקר) הן מלמדות גם את הדורות הבאים תובנה זו. ריססתי חלקת אפטניה לבובה ב"מוסורול " מצד אחד של שביל צר , בצידו השני לא ריססתי. רוסס ריסוס אחד בלבד. במשך מספר שנים הדרורים לא נגעו בחלקה המרוססת, בעוד שהן עשו שמות בחלקה שלא רוססה.
ראוי לזכור, שהמטרה או גשם שוטפים את החומר, וישנם מקרים בהם יש לרסס ריסוס נוסף לאחר השטיפה.
"מסורול" שייך לקבוצת הקרבמטים מכיל 500 גר'/ליטר Methiocarb
משך חיי זרעים, עמידות זרעים, (life of seeds)

בשנת 1979 (לפני 33 שנים) שתלתי בגינה קיקיון מצוי 'אדום' Ricinus communis 'Carmencita' (red) כמו זה שבתמונה. הצמח גדל לגובה 3 מ', הבשיל עונה אחת זרעים, ונעקר. מאז ועד היום- 2011 עדיין נובטים עשרות צמחים, כל זמן שהקרקע נחשפת לאור, רובם קיקיון מצוי (ירוק). והשנה לראשונה שוב אחד אדום.
זרעי הקיקיון שמרו על חיוניותם בקרקע במשך 33 שנים לפחות.
כאן משתלב עניין מעניין נוסף לנושא הדברת עשבים (=צמחים לא רצויים), והוא "בנק הזרעים".
שימו נא לב, צמח אחד של קיקיון , שנושא זרעים גדולים בשנת גידול אחת סיפק זרעים לנביטה של עשרות צמחים גם אחרי 33 שנים .
לכן בטיפול בצמחים לא רצויים ראוי לטפל כבר בצמחים הבודדים שמופיעים עוד לפני הבשלת הזרעים. כך נקטין את הבעיה ונחסוך משאבים רבים.
 
קיקיון מצוי 'אדום'   Ricinus communis'Carmencita'  

כנימה קמחית  הלנטנה Phenacoccus parvus.
 
בלנטנה  שסובלת ממחסור במים מופיעה בשנים האחרונות כנימה קמחית של הלנטנה. ברמה שמסכנת את הצמחים.
ראוי לזכור , שהטיפול היעיל ביותר נגד פגעים הוא " הצמח הנכון למקום, לתנאים ולעונה" –"עשרת הדברות לגן אקולוגי" הדיבר ה -8  כאן הכוונה לשמירת משטר השקייה נכון !
 
הטיפול:
ראשית הוספנו מיד השקייה.
 ואז (כדרכנו ב- "נקודה ירוקה") בדקנו:
1. ריסוס ב0.03%  מוספילן.
2. גיזום הנוף הנגוע (בחלק מהשיחים עד לפני הקרקע) ושריפתו.
 
שני הטיפולים פעלו מצויין|
מסקנה בצמחי לנטנה  לשים לב:
-         לא להצמיא אותה.
-          לעקוב ולבדוק הצמחים, ומיד עם הופעת המזיק (על-פי רוב בגלל הזנחה בהשקייה !!!)
-         לגזום החלק הנגוע ולשורפו.
 
ראוי לציין:
-         שה"נזק" מגיזום הצמחים עד הקרקע "שכרו יוצא בהפסדו", הצמחים מחדשים גידול ומרעננים השיחייה.
-         זה הטיפול "הירוק" ביותר שיש.
 
 כנימה קמחית הלנטנה Phenacoccus parvus , צילום ש. ביטון

גל החום גרם לעקת החום
בקיץ 2012 היה גל חום ייחודי בטווח שנים רבות. הוא התאפיין ברמת טמפרטורות גבוהות למשך זמן ארוך במיוחד..
בגני "נקודה ירוקה" נצפתה תופעה של צריבת נוף קיצונית (ראה תמונה) בצמחים שגדלו בשמש. הפגיעה במינים כמו:  קיסוס החורש Hedera helix, בן-עזרר סוככני 'כהה' Rhaphiolepis umbellata 'ovata' '. פיטוספורום יפני 'ננסי' Pittosporum tobira 'wheeler's-dwarf'.
מינים אלו גדלים בגן כבר הרבה שנים ללא סימנים כל שהם של עקה, גם במשך שנות בצורת רצופות. קיץ 2012 הוא כאמור קיץ יוצא דופן, הוא בא אחרי חורף בעל רמת משקעים ממוצעת. משטר ההשקייה לא שונה. כך שיש להניח שהפגיעה בצמחים היא תוצאה של עקת חום.
תוספת של 100 מ"מ השקייה נקודתית לצמחים סובלים  אוששה את מרבית הצמחים, בנותרים נעצרה הפגיעה, והם יתאוששו בסתיו.
ראוי לציין, שמצב זה מראה על ניהול השקייה לקוי. אנחנו מקפידים להשקות על-פי תוכנית השקייה מסודרת, שמבוקרת מדי שבוע. על-סמך "שפת הגוף של הצמח" (=דוד שדה ז"ל משדה יעקב). ובניהול תקין היינו חייבים לצפות עקה זו בשלבים מוקדמים יותר, כך אפשר היה למנוע הנזק.
תופעה זו נצפתה בגנים רבים ברחבי הארץ.
 עקת חום Heat stress



פרסום ראשון :08/02/2010 10:07:05
עדכון אחרון :24/08/2016 14:16:50
גרסה להדפסה
עדכונים אחרונים
6 שנות בצורת רצופות, יש למהר ולהשקות את עצי הגן
בדרום הארץ כבר שש שנות בצורת ברציפות. יש להשקות מיד לפחות 150 מ"מ. העצים מתי עוד לפני שרואים זאת. ראוי לעבור בגן ולבדוק האם לא דרושה תוספת השקייה בקטעים שונים של הגן.