נשמח לחזור אליך, נקודה ירוקה

תצפית: הדברת כשות (Cuscuta) ע"י תכשיר נחושתי "קוציד"

כשות השדות Cuscuta campestris

יעקב גוטליב - ממ"ר הגה"צ בפרחים, שה"מ
תוספת שביקש יעקב גוטליב להוסיף 29.6.11
"כאשר ניסו חקלאים לחזור על הניסוי בגידולים שונים לא תמיד התקבלו תוצאות משביעות רצון .ייתכן כי השונות נובעת מעונות השנה השונות או משלבי הצימוח השונים של הכשות . לבדיקה אני מציע לבחון את התכ' קוציד בריכוז של 5%  בתוספת משטח ."
 
 
הסוג כשות שייך למשפ' החבלבליים וכולל כ-200 מינים של טפילי עלווה עם מגוון גדול של פונדקאים באזורי תפוצה המשתרעים על פני כל היבשות. בארץ נפוץ בעיקר המין כשות השדות- (Cuscuta campestris )
הכשות הינו צמח עשבוני חסר עלים ושורשים ובעל גבעולים דקים בצבע זהוב. בשלב הראשון להתפתחותו מתנהג הנבט כצמח עצמאי ורק לאחר "איתור" פונדקאי מתאים הופכת הכשות לטפיל מוחלט והקשר שלה עם הקרקע פוסק. הכשות יוצרת באיזורי המגע עם הצמח "מצוצות" החודרות לרקמת הצמח הנטפל ושואבות ממנו את רוב הזנתה. הכשות מתרבה ע"י זרעים אך גם וגטטיבית ע"י קטעי גבעול המועברים בעיקר בזמן הפעילות החקלאית. הזרעים נובטים בעיקר באביב אך גם בקיץ (בעיקר בתנאי שלחין).
הכשות יוצרת זרעים שבחלקם הם בעלי קליפה קשה ובלתי חדירה כמעט למים וגאזים. זרעים אלו יכולים לנבוט גם לאחר 10 שנים ויותר והם עמידים לקוטלי עשבים ולתכשירים המשמשים לחיטוי קרקע.
הכשות גורם הן לנזק ישיר בכך שנוכחותו משרה עיכוב על קודקוד הצמיחה של הפונדקאי וכופה על הצמח הפונדקאי להזרים חומרי צמיחה אל הטפיל, והן לנזק עקיף משום שלפי התקנות הבינלאומיות נוכחות של קטעי כשות או זרעים שלו פוסלים תוצרת צמחית המיועדת לייצוא ובפרט זרעים של קטניות שונות.הכשות ידועה גם כבעלת יכולת העברה של מחלות וירוס ומיקופלסמה.
 
הדברה
למרות שבמשך השנים נבחנו בארצות רבות גישות הדברה שונות (אגרוטכניות ,ביולוגיות וכו') מתבססת הדברת הכשות בעיקר על הדברה כימית בקוטלי עשבים. ישנם תכ' המונעים את הצצת הכשות כגון : דאקטל, קרב, אלאכלור (לאסו אלפאז אלנקס), דיניטרואנילינים ( טרפלאן, סטומפ ודומיהם)  סנפשוט ואחרים.
"תת גישה" נוספת היא זו הממליצה על שימוש בתכ' שאינם בררניים תוך כדי פגיעה ברמה זו או אחרת גם בצמח התרבותי. גישה זו מיושמת בעיקר בשלב של כשות מבוססת ובמוקדי נגיעות בלבד. התכשירים המשמשים לצורך זה הם דו-קטלון, בסטה (ודומיו), ראונדאפ (ודומיו) ועוד.
 
בנוסף לאמור לעיל נמצא כי תכ' שונים שאינם מוגדרים כקוטלי - עשבים הביאו להדברה או/ו לעיכוב הכשות. לדוגמא: שמן נים (Neem oil), מיצויים של יבלית ודורת ארם צובא, מלחי סידן, חנקת אשלגן.
תכ' נחושת המשמשים בעולם כולו להדברת מחלות ידועים גם כצורבניים  (פיטוטוקסיים) במ' גידולי כגון מלפפון, אפרסק, נץ חלב ועוד.
בתצפית הנוכחית הוחלט לבדוק את השפעת תכשיר נחושתי על הכשות.
לצורך כך נבחר התכשיר קוציד 2000 שהוא תכ' המכיל 53.8% נחושת הידרוקסיד. התכ' משמש להדברת מחלות הנגרמות ע"י פטריות וחיידקים בגידולים שונים וכן להדברת חלזונות.
 
 מהלך התצפית
במתחם של משרד החקלאות נבחר קטע המאולח בכשות ובו סומנו 4 קטעים ל4 טיפולים שונים.
 
1 – קוציד 3%
2- קוציד 1.5%+ דטרגנט3%
3 – דטרגנט 5%
4 – ביקורת
 
בתאריך 11.6.09 בוצעו הטיפולים
 
תוצאות
כבר כעבור שלשה ימים מהיישום נצפתה פגיעה משמעותית בכשות בשני טיפולי הנחושת (טיפולים 1 ו2 ) ביחס לטיפול הביקורת ואף ביחס לטיפול הדטרגנט (אם כי גם הוא הביא לדיכוי של הכשות)
הפגיעה הלכה והתגברה עד שבתום התצפית כעבור שבועיים התקבלה קטילה מלאה של הכשות בטיפולי הנחושת. יש לציין כי גם טיפול הדטרגנט הביא בסוף התצפית לדיכוי משמעותי של הכשות.
העשב ששימש כפונדקאי עיקרי לכשות היה ירבוז שרוע (Amaranthus biltoides) והוא לא נפגע כלל מהטיפולים הנ"ל.
 
       ביקורת לא מטופלת
 
 ביקורת לא מטופלת
 
 קוציד 3%
 
 קוציד 3%
קוציד 1.5%  +דטרגנט 3%
 
קוציד 1.5%  +דטרגנט 3%
 
דטרגנט 5%
 
דטרגנט 5%
סיכום
 
בתצפית ראשונית זו התברר כי תכשיר הנחושת קוצייד הביא לקטילה מרשימה של כשות.
כמובן שיש צורך להרחיב את הבדיקות במטרה לבחון מינונים נמוכים יותר (עם או בלי משטח)
וכמובן לבחון את הדברים בחלקות חקלאיות משובשות בכשות
 
ספרות
 
הכשות:  רקע בוטני, התפתחות, טפילות והדברה: ד"ר מנשה הורוביץ 1999.
                                                                                                         
הכשות מניעה והדברה: דפון בהוצאת שה"מ ד"ר ישעיהו קלייפלד, ד"ר עלי דוביצקי 1994.
פרסום ראשון :02/07/2011 21:33:48
עדכון אחרון :19/11/2016 07:46:52
גרסה להדפסה
עדכונים אחרונים
6 שנות בצורת רצופות, יש למהר ולהשקות את עצי הגן
בדרום הארץ כבר שש שנות בצורת ברציפות. יש להשקות מיד לפחות 150 מ"מ. העצים מתי עוד לפני שרואים זאת. ראוי לעבור בגן ולבדוק האם לא דרושה תוספת השקייה בקטעים שונים של הגן.