נקודה ירוקה

מאמרים     טיפים     חדשות האתר     כל הקטגוריות

גינון בניהול איכות ב"נקודה ירוקה" בקיבוץ ניר עוז. התוצאה גינון בר-קיימא

בר-קיימא = יציב, קיים לאורך זמן.
גינון בר-קיימא הוא גינון בעל יציבות מרבית הדרושה לקיומו במינימום התערבות ותוספת משאבים, ולכן הוא ידידותי לסביבה ועוזר במניעת ריקון משאבי כדור הארץ.
הוא לא בהכרח גינון אורגני.
בגינון בר-קיימא קיימים שילוב מיטבי של לימ


גינון בניהול איכות ב"נקודה ירוקה" בקיבוץ ניר עוז.
התוצאה גינון בר-קיימא, גינון חכם.

רן פאוקר
http://www.eco-garden.co.il

תקציר הרצאה ביום עיון   גינון בר-קיימא(גינון "אקולוגי").  אולם כהן, הקריה החקלאית בית דגן,

 יום ד',י"ט בשבט תש"ע - 3.2.10

 

 



בר-קיימא = יציב, קיים לאורך זמן.
גינון בר-קיימא הוא גינון בעל יציבות מרבית הדרושה לקיומו במינימום התערבות ותוספת משאבים, ולכן הוא ידידותי לסביבה ועוזר במניעת ריקון משאבי כדור הארץ.
הוא לא בהכרח גינון אורגני.
בגינון בר-קיימא קיימים שילוב מיטבי של לימוד תנאי הסביבה (קרקע, אקלים, טופוגרפיה) עם צורכי המשתמשים בגן הכוללים צרכים פיזיים, תרבותיים, וחברתיים) והתאמת עיצוב הגן והצמחים לתנאים ולצרכים אלו בהתחשבות ביכולת האחזקה של בעלי הגן.
הגינון ב"נקודה ירוקה" פועל על-פי כללי "עשרת הדברות לגן אקולוגי חסכוני במים" . פועלים בו בעיקר על-פי הכללים הבאים:
1. ניהול איכות.
מיד עם תכנון הגן מתכננים נטיעת עצים שיאפשרו עיצוב נוף גבוה להגברת האוורור ולאפשר מעבר כלים כבדים בדרכים למניעת נזקים עתידיים בגלל צורך בבינוי מחודש.
בשל ניהול כלכלי שותלים בעיקר מינים חסכני מים המתאימים לאקלים, לקרקע, אינם רגישים לפגעים. כך נחסך הצורך לזבל או לדשן וכמעט שאין צורך לטפל נגד פגעים.
2. "גננות מדייקת".
מקפידים על השקייה על-פי הכלל "מתן כמות מדודה לאתר מוגדר בו הם נצרכים"
משתמשים בהדברה ביולוגית (תהלוכן האורן וכנימה קמחית)
אם אין ברירה מרססים בחומרי הדברה "ירוקים" ספציפיים לנזק, בעלי רעילות נמוכה, המתפרקים בקרקע לחומרים ידידותיים.
מטפלים בכל מפגע מיד עם הופעתו ולפני התפשטותו. מטפלים ב"צמחים לא רצויים" (עשבים רעים וצמחי תרבות מתפרצים). מיד עם הופעתם בטרם ייצור הזרעים. בהתנהלות בדרך זו ריססנו השנה נגד עשבייה רק 14% מהדשאים, ונגד מחלות רק 6%. זה כלכלי ומבזבז פחות משאבים.

3. לא מוציאים מהגן חומר ומים על מנת להשיבם אחר-כך בצורה מלאכותית.
מרבית הגזם משמש לחיפוי בין הצמחים, להשארת המינרלים בגן, למניעת עשבייה ואידוי מים, לחיפוי דרכים למניעת אבק ובוץ ללא צורך בבטון או אספלט. הכסוחת נשארת בדשא, ולכן כמעט לא צריך להוסיף מזון.
מרבית מי- הנגר נשארים בשטח הגן ומהווים כ- 30% מתוספת המים לגן.
4. בחלקות האקלום ובחורשות יש לחסל "צמחים לא רצויים" בגלל התחרות על מעט המים. הגענו למסקנה שקלטורים חוזרים נגד "צמחים לא רצויים" (עשבים רעים ?) הורסים את מבנה הקרקע ומונעים הצטברות חיפוי נשורת ובמקביל מעלים כל פעם מלאי זרעים חדש. עדיף ריסוס עשבייה בחומרים צורבנים שמתפרקים בקרקע מיד לאחר היישום. 3 שנים של טיפול כזה מפחיתים את כמות ה"צמחים הלא רצויים" וכתוצאה מכך יש לרסס רק כשליש השטח ואף פחות.

בהתנהלות המתוארת כאן הגענו לתוצאות הבאות :
1. חיסכון של - 40% בעלות האחזקה ול- 50% בתקציב המים.
2. "גינון בתנועה מתמדת" כלומר המשתנה עם הזמן עמיד לדרישת שינויים תלויים בזמן ובצרכי המשתמשים, כגון: שינויים בבינוי הנובעים משינויים חברתיים (מעבר ללינה משפחתית) וצורכי ביטחון (מיגון מבני חינוך, הוספת חדרי בטחון וממ"דים), וכן שינויים טכנולוגים, כגון: הוספת תשתיות תקשורת וחיזוק מערכות חשמל.
כל זאת מבלי לפגוע באיכות הגן גם בזמן הבנייה .


 

 

פרסום ראשון :25/01/2010 18:58:35
עדכון אחרון :29/12/2015 13:14:49