מנחם אגסי האיר הערות מועילות
באירועי גשם רבים נוצר נגר רב המציף על-פי רוב את מערכות הניקוז בדרכו להתבזבז בים. בארץ שחונה כמו ישראל ישנה חשיבות רבה לשמר את כל מי-הגשם בקרקע הגן לתועלת הצמחייה בקיץ.
בגן הבוטני "נקודה ירוקה" פועלים על מנת להגביר את חידור מי הנגר לקרקע ושמירתם בגן.במאמר זה נדגיש את חשיבות חיפוי הקרקע להגברת חידור מי-הגשם לתוכה. מובן שראוי לנקוט פעולות נוספות כגון: "תיכנון נוף כתשתית לקציר נגר"-פעולה כזו יכולה לחסוך 30% ואף יותר, ממי ההשקיה.
טיפות הגשם פוגעות בקרקע בעוצמה רבה. ניתן לראות עוצמה זו על קיר בית שלידו קרקע חשופה והוא מלוכלך מאדמה בגובה של 50 ס"מ ויותר . טיפות הגשם פוגעות בקרקע ו"קופצות" כמו כדור לגובה זה.
מכה חזקה כזו הורסת את מבנה הקרקע (להרחבה ראה: הכשרת קרקע למדשאה ולגן), ונוצר קרום אטום המקטין את כושר חידור המים לקרקע.
על-פי מנחם אגסי במרבית קרקעות הארץ קצב חידור המים התחילי הוא כ- 180 מ"מ לשעה. בקרקעות הלס הקצב הוא כ- 50-60 מ"מ לשעה, ומספיק למרבית עוצמות הגשם השוררות בארץ. כתוצאה מפעולת טיפות הגשם קצב זה יורד בלס לכ –2 מ"מ שעה תוך חצי שעה מרדת הגשם הראשון ! וכך נוצר נגר רב.
חיפוי הקרקע מגן עליה בפני מכות טיפות הגשם ובכך מונע תופעה זו.
באוקטובר 2008 ירדו בניר עוז (קרקע חול לס, 60% חול), בגשם המשמעותי הראשון, 98 מ"מ בשבוע אחד שמתוכם 63 מ"מ בכמה שעות. מובן שתופעה זו גרמה לנגר רב שזרם ללא תועלת לים באותן החלקות שלא הוכנו להגברת חידור המים ולאיסוף מי הנגר.לאחר הגשם בדקנו את עומק רטיבות הקרקע בחלקות ללא צמחיה:
בקרקע חשופה עומק הרטיבות היה 40 – 50 ס"מ.
בקרקע מחופה בנשורת עלים ועשב יבש, בעובי 1 – 2 ס"מ, עומק הרטיבות היה 80 – 90 ס"מ. המשמעות היא שכל הגשם חדר ללא כל נגר.
זו הוכחה נוספת לתועלת שבחיפוי הקרקע. ראוי להדגיש שצמחיה המכסה את כל פני הקרקע מהווה חיפוי מעולה.
