"ינבוט הוא צמח מופלא, גאון של אילוצים"

בתכלס הוא הרי עץ, אבל רק הצמרת שלו בולטת מעל האדמה וגם היא לא כל השנה. רוב הזמן הוא מחופר ארבע מטר עמוק מתחת נותן לכל העונתיים להלחם אחד על השני באור השמש אבל יודע שכשהחום עולה והקיץ יורד עלינו נואשות אז כולם מתפגרים והוא לבד נשאר מוציא ראש אומר שלום עושה פוטוסינטזה המונית פורח פרחים קטנים אבל לבד ובאים אליו כולם למה אחרת רעב כבד, נותן פירות ומהחורף יאללה לישון עד שנה הבאה. וזה גם למה הוא לא במלחמה עם המושבניקים שעושים חציר בחורף אבל בקיץ השדה מוזנח מחכה בשקט לגשמים- פשוט יש הפרדת עונות ברורה בין האיכר לינבוט. אצלנו יש יחד איתו את ההגה ואת החנק שעושים אותו עקרון ואתה יכול ללכת לשדות ולראות אותם נלחמים מלחמות של חורמה על כל טריטוריה תת אדמתית, יוצרים כתמים של ירוק כהה רעיל (חנק) ירוק בהיר קוצני(הגה) וירוק אפור (ינבוט) ואתה צופה מהצד ויכול לעודד את איזה קבוצה שבא לך. אז הבנת…? אתה בא באסרטיביות חותך לו את השיער עשרים ס"מ מלמעלה ומחכה שימות והוא מלמטה צוחק לך ועליך וגדל חזרה וככה תמשיך אולי עוד עשר שנים תצליח אבל נראה לי אולי גם קצת לא. יענו עד שלא תעשה לו תחרות קיצית הוא לא יוותר, אבל אפשר גם חומרים של הדברה בריכוז לא קטן ועל כל השטח איפה הם חיים ואז יש לך שקט להרבה זמן."

להרחבה באתר  "צמח השדה"  
"…….בחפירות ארכיאולוגיות בתל חצור התגלו בעומק של 8 מ' מתחת פני הקרקע ענפים תת-קרקעיים שלו בקוטר של 10 ס"מ. שורשיו הדקים יותר מעמיקים עד 25 מ'….."

להמלצות

בעקשנות רבה ניתן לחסל את הינבוט כמעט לגמרי בגן הנוי.
הינבוט שונא צל (ראה את דבריו של אילן בן יוסף ובאתר צמח השדה).
לכן בשטחי הפלחה הינבוט מתגבר ובשטחי השלחין מדוכא.

ריסוס רציף בבסטה ( הבסטה מיצרת בצמח אמוניה ברמה שמרעילה את הצמח במרבית מערכותיו). וגידול צמחים "שיסגרו" את השטח ויצלו עליו נותנים פתרון כמעת מושלם.

אפשר לטפל כך גם בהגה מצוי (להרחבה באתרצמח השדה)

גם סטרן יעיל כנגד שני העשבים , אבל לדברי גננים הבסטה יעילה יותר.

"אלבר-סופר" טוב ,  בקיץ מסוכן לרססו בגן הנוי.  כי בגלל החום הוא נדיף לאחר הריסוס ועלול לפגוע בשכנים הרגישים. ובחורף הינבט וההגה לא פעילים לכן הריסוס בעונה זו לא יעיל.