האירו הערות מועילות: אברהם זילברמן, בני נול, טוביה יעקבי, מיכל אליעד, רוני אסטרייכר, רוני אפשטיין
בטיפול בעשבים רעים (= צמחים לא רצויים באתר נתון) יש להבחין בין שני אזורי משקעים:
אזור א' בו חלק מהמשקעים חודר במהלך עונת הגשמים אל מתחת לבית השורשים של הצמחים. מותנה: בכמות המשקעים ובחלוקתם במשך העונה, בסוג הקרקע (חולית או כבדה) ובעומקה (ראה מאמר " הכשרת קרקע למדשאה ולגן"
יש ובאזור הררי עומק הקרקע על-גבי הסלע הוא 50 ס"מ בלבד, שם בכמות קטנה של משקעים נגרם נגר על ותת-קרקעי .
אזור ב' בו כמות המשקעים פחותה מ- 400 מ"מ לשנה, והם אינם חודרים אל מתחת לבית השורשים של הצמחים (ראה התנייה בסעיף אזור א').
1.אזור א'. כאן אין סכנה לתחרות על המים בין צמחי הגן לעשבים.
הטיפול המועדף יהיה כיסוח העשבייה . בדרך זו נקבל אחו ירוק בחורף, שבמקרים של הרכב צמחייה מתאים, אפילו יפרח, שטח מחופה נקי ומסודר בקיץ, עם כל היתרונות של חיפוי אורגני כולל מניעת בוץ בחורף ואבק בקיץ. דרך זו מתאימה מאוד לטיפול בחורשות, שטחי בור ואפילו בכתמים "ריקים" בין צמחי הגן.
טיפול זה הוא זול בהשוואה לריסוס העשבייה ויותר ידידותי לסביבה ,
אם ישנם בשטח עשבים לא רצויים (קוצים למיניהם כגון: ברקן סורי, הגה מצוי או קשי הדברה כגון: סולנום זיתני) ראוי לכסח לפני יצירת הזרעים כדי להקטין את בנק הזרעים של אותם מינים.
מכת טיפות הגשם על=פני קרקע חשופה פוגעת בתלכידי הקרקע ובכך יוצרת , תוך 20 דקות מתחילת הגשם, קרום אטום המקטין מאוד את קצב חידור הגשם לקרקע, ורובו ניגר מהשטח וכך מפסידים הרבה מים. החיפוי מונע תופעה קשה זו (להרחבה) http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=7232
2.אזור ב'. כאן ישנה בעיה קשה של מחסור במשקעים, ויש לחסל את העשבייה שמתחרה עם צמחי הגן על מעט המים שישנם. בבדיקה שערכנו בניר- עוז (לא פורסם) השווינו שני טיפולים: א. כיסוח סדיר של העשבים. ב. ריסוס העשבים. נמצא שבשנת גשמים ממוצעת (=250 מ"מ) בסוף עונת הגשמים עומק הרטבת הקרקע בטיפול א. היה חצי בהשוואה לטיפול ב. כלומר העשבים המכוסחים צרכו מחצית ממי-הגשמים !
את הטיפול בעשבייה יש לבצע לפני יצירת הזרעים כדי להקטין את בנק הזרעים
בקרקע.
בטיפול בעשביה קיימות שתי אפשרויות: אחת טיפול מכני של עיבוד הקרקע, השנייה טיפול כימי בריסוס.
א.טיפול באמצעות עיבוד מכני של הקרקע מחייב 2–4 טיפולים בשנה בהתאם למשך עונת הגשמים וכמותם. טיפול זה בנוסף להשמדת העשבים יוצר שכבת חיפוי, המקטינה את התאדות המים מהקרקע בקיץ.
חסרונות העיבוד המכאני:
א. שחיקה חזקה של מבנה הקרקע (ראה מאמר " הכשרת קרקע למדשאה ולגן"
http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=2680&cat=168),
ב.העיבוד מונע הצטברות חיפוי אורגני על פני הקרקע, ומעלה אל פני הקרקע זרעי עשבים שינבטו בשפע בשנה העוקבת. (ראה תמונה)
שחיקת מבנה הקרקע מגבירה את הפעולה המזיקה של מכת טיפות הגשם על=פני קרקע חשופה שהיא בפני עצמה פוגעת בתלכידי הקרקע ובכך יוצרת , תוך 20 דקות מתחילת הגשם, קרום אטום המקטין מאוד את קצב חידור הגשם לקרקע, ורובו ניגר מהשטח וכך מפסידים הרבה מים. הצטברות החיפוי כתוצעה מהעדר עיבוד מכאני מונע תופעה קשה זו .
בטיפול כימי נחלק לטיפול בחומרים מונעי הצצה ולחומרים המרוססים על נוף הצמחים בהם מטפלים לאחר הצצת העשבים.
1. מונעי הצצה (ראה מאמר הדברת עשבים רעים באמצעות קוטלי עשבים מונעי הצצה
http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=2695)
מיושמים באופן אחיד על-פני קרקע נקייה ומיושרת (רגבים יוצרים אזורי צל, אליהם החומרים לא מגיעים), יש להחדירם לקרקע באמצעות המטרה או גשם. לכל חומר יש זמן מרבי בו הוא יכול לשהות על-פני הקרקע בטרם יאבד את יעילותו עקב קרינת UV או טמפרטורה.
הבעיות בשימוש במונעי הצצה:
באזורים שחונים "תחילת" החורף נתונה לשינויים גדולים משנה לשנה, ולכן קיימת בעיה קשה של קביעת עיתוי הריסוס. אם נאחר בריסוס הגשם ינביט את העשבים לפני הפעלת מונע ההצצה. לעומת זאת אם נקדים ייתכן ויחלפו מספר שבועות עד לרדת הגשמים והחומר יתפרק בשמש (ראה מאמר "הדברת עשבים רעים באמצעות קוטלי עשבים מונעי הצצה"
יש והגשם הראשון אמנם יורד בזמן, אבל במנה קטנה מדי (המנה הרצוייה על-פי רוב היא 20 עד 30 מ"מ) ואז מונע ההצצה לא יוחדר עמוק מספיק לקרקע ולא יפעל כמצופה. בעיה נוספת באזורים שחונים היא עיכוב התפרקות החומר בקרקע בגלל מחסור בלחות, במקרה כזה קוטל העשבים מצטבר משנה לשנה ועלול להגיע לרמות שמזיקות לצמחים אותם אנחנו מגדלים ואף עלול להגיע למי-התהום. מונעי הצצה לא מונעים את הצצת כל המינים, כך שיש לבצע "תיקונים" באמצעות חומרים המרוססים על גבי הנוף.
בגלל בעיות אלו עברנו ב"נקודה ירוקה" לריסוס בעזרת חומרים המרוססים על-גבי הנוף וחדלנו להשתמש במונעי הצצה.
2.חומרים המרוססים על-גבי הנוף אשר נחלקים לחומרים סיסטמיים המוסעים ברקמות הצמח (ראונד-אפ), ולחומרים הקוטלים במגע שאינם סיסטמיים (בסטה, דו-קטלון, ואחרים). בחומרים מקבוצה זו מטפלים לאחר נביטת העשבים והצצתם על פני הקרקע. מרססים בשלב שמרבית העשבים נבטו אבל עדיין קטנים, כך נחסוך בחומר ריסוס (חשוב לסביבה ולכיס).
יש לחזור ולטפל שוב לאחר נביטה נוספת גם של מינים שנובטים מאוחר יחסית בעונה. על-פי רוב דרושים 2–3 טיפולים בשנה לשמירת שטח נקי.
יתרונות הטיפול הכימי במניעת חסרונות הטיפול המכני. כלומר, אין הרס מבנה הקרקע. ובמשך השנים פוחתת העשבייה היות ולא מעלים זרעים מבנק הזרעים שבקרקע לפני השטח. בחלק מחלקות האקלום שב"נקודה ירוקה" שבקיבוץ ניר-עוז, אחרי 3 שנים של טיפול כימי, יש לטפל רק בכתמים ולא בכל השטח. בתנאים השוררים בניר-עוז הטיפול הכימי זול בהשוואה לטיפול המכני.
במשך השנים הולכת ונבנית שכבת חיפוי מנשורת הצמחים.
חסרונות הטיפול הכימי: בקרקעות חרסיתיות הקרקע נסדקת בהעדר עיבוד מכני. סדקים אלו מגבירים את ההתאדות מפני השטח. ניתן להתגבר על חיסרון זה באמצעות חיפוי השטח בשבבי עץ, החיפוי גם הוא מקטין את כמות העשבים. כמו כן, תיתכן ספיחה של קוטל העשבים לחרסיות הקרקע ובעקבות זאת פגיעה בפעילותו.
בטיפול כימי ראוי לשים לב:
א.ליישום קפדני של כמות החומר ודרך יישומו על-פי התווית.
ב.העשבים מפתחים עם השנים עמידות לקוטלי העשבים , מאחר וחומרי ההדברה פועלים על מנגנונים שונים בצמח ובעוצמת יצירת עמידות שונה ראוי מדי פעם להחליף או לשלב בין חומרים בעלי מנגנוני פעילות שונים.
