המטרה או טפטוף להשקיית שיחים

מטרת אלמנט המים (טפטפת, מתז או ממטרה) היא לפזר שווה את המים בשטח אותו אנחנו רוצים להשקות, מבלי לגלוש אל מחוץ לשטח המתוכנן להשקייה.

מבוא:

מערכת  הטפטוף הראשונה הותקנה בשיחיות בגני "נקודה ירוקה" כבר בתחילת שנות ה-60 של המאה ה- 20 עם טפטפות לא משוכללות של נען , שהקדימו את אלו של נטפים  ( תמונה)

הנחת העבודה הייתה:

  • חלוקה טובה של המים לכל נקודה ונקודה בגן בהתאם לצורכי כל צמח.
  • מניעת בזבוז בגלל רוח .

עם השנים השתכללו מפזרי המים העיליים ומאפשרים היום השקייה טובה בהמטרה גם בשטחים מורכבים בצורתם. בתכנון והפעלה נכונים אין הבדל ביעילות בין המטרה לטפטוף בגינה.

  • היתרון בהמטרה = שטיפת האבק וערפיח מהצמחים (ראו בקישור).

כחלוץ טפטוף טמון בדשא כבר בשנות ה- 60 של המאה ה-20 כולל ניסיונות  שלנו ושל אחרים בנושא למדנו:

  • יש להוסיף טרפלן לקרקע סביב הטפטפת אחרת שורשים נכנסים אליה. קיימות מספר שיטות ליישום החומר.
  • יש גם להתקין טפטפות ייחודיות עם שסתום אל- חוזר ושסתום אוויר בראש המערכת וכל זה על מנת למנוע בסוף ההשקייה יניקת מים (הכוללים חלקיקים) מהקרקע לתוך הטפטפת. הצנעה בטוף או בחצץ לא מונעים סכנה זו.

מטרת מוציא המים (טפטפת, מתז או ממטרה) היא לפזר שווה את המים בשטח אותו אנחנו רוצים להשקות, מבלי לגלוש אל מחוץ לשטח המתוכנן להשקייה.
יש לזכור, שבשיחייה רצוי לחלק את המים שווה על-פני כל השטח ולא רק ליד הצמח כדי לעודד את מערכת השורשים למלא את כל השטח לניצול מלא שלו. גם בטפטוף רצוי לרשת את כל השטח בטפטפות בצפיפות, בהתאם לקוטר ההרטבה של כל טפטפת המותנה בספיקת הטפטפת וסוג הקרקע.
על מוציא המים לתת מענה למספר בעיות במהלך אספקת תוספת מים לצמחים:
1. בעיית הרוח הסוחפת את טיפות המים המותזות ממוציא המים אל מחוץ לשטח המושקה.
2. פיזור שווה של המים על-פני השטח המושקה. ככל שבית השורשים עמוק ורחב בעייה זו פחות קריטית .
3. בעיית מלחים במים אם הם מותזים על-גבי העלווה.
4. רצוי שבזמן ההשקייה נדאג לשטיפת האבק והפיח מהצמחים. פעולה זו תעזור לשטוף חלק מזיהום האוויר.
5. אם נדרשת תוספת מינרלים לצמחים, נוח לבצע זאת באמצעות הדשייה (= דישון באמצעות מערכת ההשקייה).
6. בעיית עידוד מחלות עלווה המורטבת מההשקייה.
7. נוחיות אחזקת המערכת.

השוואת טפטוף להמטרה/התזה:
טפטוף
המטרה/התזה
  1. בעיית הרוח:
לא קיימת בעיה.
ככל שגודל הטיפה   קטן עולה הרגישות לרוח. יש להשקות בשעות העדר רוח.
  1. פיזור שווה של המים:
קל יותר לפזר באופן אחיד את המים בשטחים בעלי צורה מורכבת . גם בגלל שטח ההרטבה הקטן של כל טפטפת חלוקת המים שווה.????????
יש צורך להשתמש בממטירים בעלי גזרת השקיי
ה שונה (מעגל מלא במרכז, וכל חלקי המעגל בשולי החלקה) ולכן דרושה ספיקה המשתנה בהתאם לשטח המושקה על-ידי הממטיר. ככל שהשטח המושקה גדול קל לתת מענה בהמטרה.
  1. בעיית מלחים במים:
יש לדאוג לחיפוי הקרקע עד לכיסוי השטח על-ידי הצמחים. זאת כדי למנוע התאדות מים שגורמת להצטברות מלחים על-פני השטח. לא קיימת בעיית כיסוי העלווה במלחים הפוגעים בצמחים רגישים. יש להשקות בעודף לשטיפת המלחים אל מתחת לבית השורשים.
משקים קצת בעודף ושוטפים המלחים אל מתחת לבית השורשים. בצמחים רגישים קיימת בעיה של כיסוי העלוה במלחים.
  1. אבק ופיח על העלווה:
אין שטיפת אבק או פיח.
שוטפת האבק או הפיח והצמחים נראים רעננים (ראה תמונה)
  1. תוספת מינרלים:
ניתנת לביצוע
ניתנת לביצוע
  1. עידוד מחלות עלווה:
מאחר והעלווה לא מורטבת, הלחות בנוף הצמחייה קטנה וכך גם הרגישות למחלות עלים.
 
המטרה מעל הנוף:
 להדבקת הצמח על-ידי פיטריות דרושים מים על עלוות הצמחים לנביטת הנבגים וחדירת תפטיר הפטרייה לתוך הצמח, באזורים בהם יש טל, המטרה בזמן שהעלווה ממילא רטובה מטל לא תגביר את ההדבקה על-ידי מחלות פיטריתיות. באזורים חסרי טל המטרה עלולה לעודד מחלות עלווה בצמחים רגישים.
הכוונה כאן יחסית להשקייה בטפטוף .
7.נוחיות אחזקת המערכת:
קיים קושי לטיפול במערכת במקרים:
  • מציאת טפטפות סתומות.
  • צורך לתיקון נזקי כרסום של מכרסמים, חסימת הצנרת בגלל התעבות ענפי הצמחים.
  • קיים קושי במידה שיש צורך בהחלפת המערכת בגלל התבלותה במשך השנים.
  • סתימת טפטפות מתגלה רק כאשר כבר נגרם נזק לצמחים.
על-פי רוב אין נזקי מכרסמים וגם כאשר נגרם נזק קל לזהות ולתקן.
כמו כן קל לזהות תקלה בממטירים.
ימין מטופטף מלא אבק. שמאל בהמטרה נקי

בגידולי שדה בטפטוף חוסכים מים, בהשוואה להמטרה (אם כי מצאתי גם ניסוי בבטטות שבו היה יתרון להמטרה). מדוע לא כל השדות בטפטוף ? היות וישנן בעיות אגרוטכניות וכלכליות שמצדיקות המטרה.

בניסויים ב"נקודה ירוקה" ואצל אחרים מצאנו:
– בדשא מושקה אחת ל-30 יום צריכת מים זהה בין טפטוף להמטרה, וגם הרחבת הבדיקה לשטחים של מאות מ"ר לחלקה התקבלו תוצאות זהות.
– שיחיות אנחנו משקים הן בטפטוף והן בהמטרה במכסת מים זהה.
– בניסוי בו ניסינו לבדוק המטרה או טפטוף ב -6 מינים היה יתרון קל לטפטוף (כ- 10%). התוצאות לא פורסמו היות ולהערכתנו הייתה טעות כל שהיא בממשק ההמטרה.

המסקנה בדיון עם מומחי צמח-מים-קרקע:
– בגידול החקלאי מצפים ליבול מרבי, לכן ההשקייה חייבת להיות קרוב למושלם. כמו כן, דרוש מתח מים מזערי בקרקע. מצב זה קל יחסית להגיע אליו בטפטוף בהשוואה להמטרה. לא כך בגינה, שבה לחיסכון במים ראוי לרווח ההשקיות, עומק ההרטבה גדל ואז שורשים יכולים גם לקלוט מים ממרחק מה, וכך להתגבר על פיזור מים לא מושלם בהמטרה. בנוסף, ממילא במרבית הגינות, הצמחים לא מעוניינים בגידול מרבי (להוציא דשא לספורט שם דרוש גידול מרבי, או בעצי פרי וצמחים ייחודיים).

לכן אנחנו עוברים ליותר ויותר שיחיות בהמטרה, שגם שוטפת האבק מהצמחים ומשפרת את מראם = נקודת זכות בגינון.

בתמונה-מיופורום קטן עלים 'כרמלית' (סלקציה שלנו) מרווחי שתילה 1 מ' המטרה אחת ל 35-30 יום 60 מ"מ להשקייה. התמונה שנה לאחר השתילה. בקיץ 2012 המטרנו 360 מ"מ לעונה. בחלקה ליד, אותו צמח בטפטוף, קיבל 356 מ"מ, כלומר מנה זהה.

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן