השפעת חיפוי צמחי או אורגני על חידור גשם לקרקע – תצפית שדה

דומניק סטנדיק, רן פאוקר

ידועה השפעתו החיובית של חיפוי בגן הנוי במניעת אידוי מים מפני הקרקע, במניעת הצטברות מלחים בפני הקרקע, ממתן טמפרטורות קרקע קיצוניות, מקטין בעיית עשבים רעים (= צמחים בלתי רצויים באתר), מקטין היווצרות קרום אטום למים בפני הקרקע כתוצאה ממכות של טיפות הגשם על הקרקע ומשפר את הקרקע. התצפית המוצגת כאן ממחישה באופן דרמתי את חשיבות החיפוי להגברת חידור הגשם לקרקע.

בחודש דצמבר שנת 2013 ירדו 205 מ"מ גשם במשך 3 ימים. ניצלנו עובדה זו לבדוק השפעת החיפוי על חידור הגשם, באמצעות מקדח קרקע. בחלקה מישורית בגן הבוטני "נקודה ירוקה" , אל חלקה זו לא נאספו מי-נגר. הקרקע לס חולי.
1. בשטח חשוף ללא חיפוי , הגשם חדר לעומק 85 ס"מ בלבד (תמונה 1).
2. בחלקה צמודה מתחת לעלווה בגובה 10 ס"מ של שטה שרועה 'דזרט קארפט' Acacia redolens 'desert carpet' בעומק קרקע 240 ס"מ לא הגענו לחזית ההרטבה (זהו אורך מקדח הקרקע ) (תמונה 2).
3. מתחת לעץ אלה אטלנטית Pistacia atlantica הקרקע מחופה בנשורת דקה של עלווה. התוצאות היו זהות לאלו שמתחת לשטה שרועה ( תמונה 3).
תוצאות בדיקה זו מראות על אובדן מים כתוצאה מנגר עילי של יותר מ 70% בקרקע חשופה ללא חיפוי.

 

 

בגנים מומלץ לחפות בעובי 20-10 ס"מ. בבדיקות שערכנו ב"נקודה ירוקה" מתברר, שלחיפוי בעובי 20 ס"מ דרושים כ- 20 מ"מ גשם או המטרה, עד שהמים מגיעים לקרקע, מאחר וממולץ לרווח בין ההשקיות (לחיסכון במים). ראה
עובר זמן רב בו מים אלו אובדים לקרקע באידוי, במחצית הדרומית של ישראל הסובלת ממיעוט משקעים ומהרבה אירועי גשם בהם יורדים רק 20-10 מ"מ ואף פחות מזה. בגשם או בהמטרה הבאים יהיה צורך בהרטבה חוזרת של החיפוי ( בהשקייה בטפטוף בעיה זו לא קיימת) אנחנו קוראים לתופעה "מס הרטבה" (תמונה 4) .
אנחנו מאוד ממליצים להשתמש בחיפוי קרקע אורגני בשכבה דקה 3-2 ס"מ (תמונה 3) בדרך זו כל הגשם יחדור לקרקע. פעולה חשובה באזורים צחיחים, למרות הפחתה ביעילות תועלות הנוספות של החיפוי בשכבה עבה יותר.

קרום הקרקע הוא פיזי וביולוגי:
הקרום הפיזי נוצר בגלל מכות טיפות הגשם על הקרקע , פעולה הגורמת לדיספרסיה של תלכידי הקרקע, החלקיקים (טין, חרסית חול) מרובדים כך שהחרסית נשארת על-פני הקרקע בשכבה דקה אטומה למים. לכימיה של המים והקרקע יש חלק נוסף ביצירת הקרום הפיזי (Agassi et al., 1981)..
בקרקע לס ללא קרום, חידור המים התחילי הוא כ- 60 מ"מ בשעה. כבר אחרי 30 מ"מ של גשם הקצב עלול לרדת ל 2 מ"מ לשעה כתוצאה מיצירת הקרום הפיזי (Agassi et al., 1981) .
הקרום הביולוגי נוצר בקרקע חשופה, כתוצאה מפעילות מיקרו-פלורה ומיקרו פאונה של הקרקע (כחוליות, אצות פיטריות, ארכאונים, חזזיות, טחבים, חידקים). קרום זה מורכב מאותם אורגניזמים, מוצרי פעילותם וחלקיקי הקרקע. הרכב קרום זה מכתיב את השפעתו על קצב חידור המים, שיכול להיות גבוה או נמוך בהשוואה לקרקע חשופה ללא הקרום.

ספרות:
Agassi, M., Shainberg, I. and Morin, J. (1981). Effect of electrolyte concentration and soil sodicity on infiltration rate and crust formation. Soil Sci. Soc. Am. J. 45:848 – 851.