להבנתי זו טעות:

תנועת המים בקרקע היא ברובה אנכית בהתאם לכוח הכובד, ובקצב איטי גם בהתאם להפרש מתחים,  בגלל אותם כוחות מתח יש במקביל תנועת מים  אופקית איטית,

אם עוצמת הגשם או ההמטרה גדולים מקצב חידור המים (שמותנה במבנה הקרקע והתכסית) אז ורק אז, מתחילה זרימה מעל פני הקרקע לאורך המדרון,

כך שכל זמן שעוצמת ההמטרה מותאמת לקצב חידור המים,  יש להשקות במידה שווה לכל אורך המדרון.

בקרקעות רדודות קיימת זרימת מים לאורך המדרון מעל גבי הסלע.

כמובן, שבמצב זה יש להתאים את מנת המים, בהתאם לקיבול המים של הקרקע ועומק השכבה.

בתמונה מדשאה במדרון של כ- 30%. אנחנו משקים  מאז 1967  במנה שווה לכל אורך המדרון. משקים  שנית רק כאשר הדשא מראה סימני צמא ראשוניים, כלומר, כאשר בשעה 14:00 (שעה זו היא שיא עומס החום) משנה הדשא את צבעו מירוק רענן  לגוון מט).
המדשאה משנה צבעה באחידות, כלומר, כמות המים בקרקע במעלה המדרון שווה לזו שבתחתיתו.