כיצד להשקות- כל הטיפים

זהירות, אין לערבב חקלאות אינטנסיבית בה חשובה התמורה ביבול לכל מ"ק מים (ולכאן שייכות גם המדשאות לספורט בהן דרוש גידול מירבי לחידוש השחיקה).
לבין גן הנוי שבו איננו רוצים גידול מירבי !!!!
המחקרים הראו:
בגידול תירס, דשא, ואחרים המושקים בפולסים, המים בקרקע מוחזקים קרוב ל 0 מתח מים (ובו בזמן יש שפע אויר), לכן לצמח קל לינוק את המים התוצאה:
1. קליטה(ולכן צריכה) מירבית של מים ליחידת שטח ובזמן נתון.
2. יבול חומר יבש מירבי לכל מ"ק . וכאן נשאלת השאלה האם בגן הנוי מעונינים בגידול מירבי או שמא עדיף גידול מתון ? יש שדווקא עודף גידול נמרץ פוגע ביבול כאשר הוא פריחה או פרי. בוגנוילאה המגודלת בצמצום השקייה, פורחת יותר ולא מגיעה לגדלים מפלצתיים.
3. מערכת שורשים שטוחה (ההשקייה לעומק היא רדודה) שלא מנצלת את מי-הגשם שירדו בחורף.
4. בגלל הסיבות 1-3 בגידול כותנה ואגוזי אדמה שם עודף גידול פוגע ביבול הסיבים והבוטנים, החקלאים
ממתנים את ההשקיה בעונות שונות של הגידול, אם אינני טועה גם בפרדסים שלנו ממתנים את ההשקייה ע"מ לקבל את מירב היבול (כאן הוא לא עלווה אלא פרי) לכל מ"ק מים.
בניסוי שערכו סטנהיל ומנטל (1) לפני שנים במכון וולקני בדשא הם השוו השקיית דשא אחת ל:שבוע, שבועיים, שלושה, חודש.התוצאה:
צריכת המים בהשקיה אחת לחודש היית הפחותה ב 25% בהשוואה להשקייה שבועית
דישון חנקני עזר למראה הדשא.
יש לציין שקצב גידול הדשא בהשקייה שבועית היה גדול יותר. נושא חשוב למגרשי ספורט אבל לא למרבית הדשאים האחרים.
תצפיות השדה עם רישומים מדויקים שנערכו ב"נקודה ירוקה" וניסיונות מעבדה בפקולטה לחקלאות.
איששו מחקר זה.
ראוי לזכור שבמרבית הגנים רצוי: "יותר נוי בפחות מים", "יותר נוי בפחות משאבים"

ולכן בגן נוי שבו רוצים לחסוך במשאבים (טוב לסביבה) מים, עבודה גיזום, עישובים, ולהגביר פריחה, עדיפה השקייה לעומק הקרקע ובמרווחים גדולים ככל שעומק הקרקע ועומק מערכת שורשי הצמח מאפשרים.  כמה להשקות עצי הדר מבוגרים וגדולים, כמו בפרדס?

מגדלי ההדרים בחבל הבשור, כאשר בו כ- 2000 מ"מ התאדות פוטנציאלית מגיגית לשנה. (נושא חשוב להשוואה בין אזורים)
כמות המשקעים בחבל היא כ- 200 מ"מ בממוצע לשנה ויש לקחת בחשבון את כמות המשקעים כאשר משווים הנתונים לאזור אחר.
התמצית:
1, משקים 20 מ"ק לעץ בוגר גדול לשנה (משקים גם קצת בחורף החרב שם).
2. בחודשי הקייץ החמים יולי אוגוסט משקים 125 ליטר ליום לעץ בוגר גדול.

ולמי שרוצה להרחיב הנה החשבון:

משקים כ- 800 מ"ק לדונם לשנה (משקים גם קצת בחורף החרב שם) ל כ- 40 עצים לדונם.

כלומר כ- 20 מ"ק לעץ גדול לשנה.

בחודשי שיא הקיץ יולי-אוגוסט משקים 5 מ"מ (= 5 מ"ק לדונם) ליום.
כלומר 125 ליטר לעץ בוגר גדול ליום (5 מ"ק לחלק ל40 עצים).

ההתאדות הפוטנציאלית הממוצעת לחודשים יוני יולי בבשור היא כ- 8 מ"מ ליום.

משקים 5 מ"מ כלומר כ- 63% מההתאדות הפוטנציאלית.

אני מציין זאת היות וזה הבסיס להשוואה בין אזורים.

ובנוסף דברי ידידי דוד שדה משדה יעקב " טפל על-פי שפת הגוף של הצמח"

ההשקיה בטיפטוף או במתזים כאשר משקים כמות מדודה בעזרת קוצב או מד-מים.

כמות זו היא גדולה בהשוואה למומלץ להשקית עצי הגן. ( תצרוכת מים בגינה קטנה
)
יש לזכור שאלו עצים במטע מסחרי שאמור להניב את מירב היבול לכל מ"ק מים מושקים.

המליצו להשקות את עצי הגן בגומה עם צינור פתוח קצת למשך הלילה

בהשקיה עם דו-פיה (= צינור) בגומה אין לדעת כמה מים משקים. מהוא זרם המים ולכמה זמן.
הטוב ביותר להשקות עם טפטפות מווסתות או מתזים (שיודעים את ספיקתם בלחץ נתון),
עדיפה השקייה עם קוצב ואם אין חיבים להתקין מד מים נפרד לגינה (לא יקר) ולבדוק כמה משקים. בהשקייה על-פי זמן הטעות יכולה להגיע לרמה של 50% ויותר בגלל שהתנות הלחצים במערכת.
ויש להדגיש שעודף מים מזיק: מחסור באויר בקרקע וגם שטיפת המינרלים מבית השורשים של העץ.
וביזבוז מים כבר אמרנו ?
לגבי כמויות ראו :תצרוכת מים בגינה קטנה איסוף טל מגגות לחיסכון במים

גגות מכוסים במוצרי מתכת או פלסטיק, אוספים מדי יום כמות ניכרת של טל שניגר מהם.

במפעל ניר-לט המכוסה כולו במתכת גידלנו לאורך קירות המפעל ערוגות צמחים כאשר כל ההשקייה שלהם הגיעה מנגר הטל, וגידלנו שם צמחים צרכני מים רבים. המפעל עבר הרחבה,הסטאטיקאי לא מוכן לאשר ערוגה לאורך המבנה. ודרש מרזבים לאיסוף הטל (מדוע לסטאטיקאי הפתרונים) אותו אנחנו מתכוונים לכוון להשקיית עציצי ענק של 0.5- 1 מ"ק כל אחד לגידול עצים וצמחים.זהו נדבח חשוב נוסף לקידום גינון בר-קיימא.

צל עצים (גם רשת צל )משמעותו חיסכון במים

כבר בראשית ההתיישבות הציונית בארץ, בסוף המאה ה-19, ותחילתו של הגינון מחדש של הארץ, היה ברור שיש לדאוג תחילה לצל, על מנת לאפשר לצמחים לשרוד בקרינה הגבוהה ולחסוך במים.
ב-"נקודה ירוקה" מדדנו מתחת לשדרת מכנפים כ- 20% פחות צריכת מים בדשא מזנים שונים וזאת בתנאי שעלוות העץ גזומה גבוה מספיק לחדירת אור לדשא וצמחים אחרים.
ישנה גם חשיבות שהעץ:
– יהיה בעל עלווה דלילה על-מנת לאפשר חדירת אור לצמחים שמתחתיו.
– באזורים שחונים רצוי שיהיה נשיר למניעת בעיית אפקט המטרייה.
– יש להיזהר עם עצים "גנבי מים", הכוונה לעצים ולצמחים שאמנם מסוגלים לגדול ללא השקייה גם באזורים שחונים, אבל יש להם מערכת שורשים עניפה ובגינה הם "גונבים מים משכניהם". בגינה בה הם שתולים צריכת המים רבה בהשוואה לגינה ללא אותם צמחים. הכוונה לינבוט למיניו Prosopis sp. , איקליפטוס למיניו Eucalyptus sp. , בוגנוויליאה Bougainvillea, ואחרים.טפטוף תחת חיפוי או מעליו ?

מדי פעם נשאלת השאלה האם  להניח את מערכת הטפטוף מעל החיפוי או מתחתיו?

מעל החיפוי פחות יפה  ואילו תחתיו יהיה קושי לטפל בנזילות ובנזקי נברנים.

התשובה:

הרבה פנים לה.

מתחת לחיפוי יפה יחסית ובו בזמן נקרים ועורבים לא מנקרים את הצנרת.

כאשר יש בשטח יריעת פלריג יש להניח את הטפטוף מעל היריעה על מנת שאפשר יהיה לטפל במערכת.

אני כותב זאת למרות שלנו ישנה מערכת המונחת מתחת ליריעות פלריג כבר יותר מ-10 שנים ללא כל בעיות, אנחנו  מדבירים עכברים וחולדות.

לגבי גילוי נזילות: אנחנו סופרים את הטפטפות במערכת מכפילים  בספיקת כל טפטפת  ומקבלים את הספיקה השעתית של המערכת.  בסיום ההשקייה מבקרים בעזרת מד-מים את הכמות המושקית משווים לתכנון, כאשר  הושקה מעל לתכנון סימן שישנה נזילה , כאשר פחות מהתכנון ישנה סתימה. מציאת מקום התקלה בשלב זה יחסית קלה.

צמחים "גנבי מים"
יש להיזהר עם צמחים "גנבי מים" הכוונה לעצים ולצמחים שאמנם מסוגלים לגדול ללא השקייה גם באזורים שחונים, אבל יש להם מערכת שורשים עניפה, ובגינה הם "גונבים מים משכניהם", למרחק של 10- 30 מ' ויותר. בגינה בה הם שתולים צריכת המים שלה רבה בהשוואה לגינה ללא אותם צמחים. הכוונה לצמחים כדוגמת: ינבוט למיניו Prosopis sp. , שטה משולשלת Acacia pendula , איקליפטוס למיניו Eucalyptus sp. , בוגנביליאה Bougainvillea, מיאופורון ביצני Myoporum ellipticum ואחרים.

השקייה בקו טפטוף לשורת עצים ועומק ממנו מנצלים עצים/צמחים מים.
שאלה:
המליצו לי להשקות שורת עצים באמצעות קו טפטוף אחד, מהידע שלי מרבית השורשים הקולטים מים נמצאים בעומק של 0- 15 ס"מ בלבד, אז כיצד נספק בתנאים אלו מים לעצים ?
תשובה:
השורשים קולטים מים מהיכן שהם נמצאים, גם מעומק רב. וככלל, ככל שמשקים לעומק רב יותר ניתן לרווח השקיות ולחסוך במים.

ב"נקודה ירוקה" בדקנו במדשאות את עומק השורשים היעיל של מרבית המינים שגדלים בארץ, מצאנו שכולם קולטים באופן יעיל מים עד עומק 1.5 מ' ( ברמה שווה מכל שכבה) שיחים עד 7 מ'+ , עצים עד עומק 17 מ', צמחי כיסוי לא נבדקו.
ואשר לקו טפטוף אחד לשורה, בעובדה הדבר עובד טוב במטעים.
בעבר כאשר הוספנו השקייה לאלונים ואלות הוספנו מים עם טפטפת לעץ !!
במצב זה קיימת בעיה של ייצוב העץ, שיגדל שורשים רק בקוטר ההרטבה וייפול ברוח (זה קרה בעבר במטעי אבוקדו).
הפיתרון שעבד יפה.:
1. העצים נטועים 12 X 12 מ'.השטח בין העצים נקי מעשבים המתחרים על מעט המים (לנושא טיפול בעשבים ) ומחופה .

2. טפטפת לעץ.
   3. התחלת השקייה רק בסוף מאי לאחר שהעצים ניצלו את מי- הגשם מכלל השטח ואז:
   א. העצים מנצלים את גשמי החורף.
   ב. מערכת שורשים מסועפת שמעגנת את העץ.
   4. עם תחילת ההשקייה בטפטפת לעץ מערכת השורשים בשטח המורטב פעילה, שאר מערכת השורשים "נרדמת" ומחכה לחורף הבא.

העצים גדלו ולכן הופסקה ההשקיה.
בשלוש השנים האחרונות היו בצורות קשות, וכתוצאה מכך שני עצי אלון מצוי גדולים מתו. מסיבה זו השנה (חורף 2009/2010) נחכה לסוף החורף ואם לא נגיע לממוצע של 250 מ"מ נשקה בהמטרה לפחות 100 מ"מ את כל השטח, להשלמת הגשמים שלא ירדו. זאת על-פי השיטה שלנו ל"ביטוח בצורת"
ואשר לפריסת מערכת השורשים ביחס לנוף הצמח. אין קשר ביניהם גודל מערכת השורשים קטנה ממנו או גדולה יותר בהתאם למצאי המים בקרקע. יש עצים בהם השורשים מגיעים גם למרחק 100 מ' מהעץ ואף יותר.