האם תוספת חומר אורגני רצוייה רק בהכנת הקרקע לגן חדש?!
כתב: רן פאוקר
בניסוי במגרש כדורגל על חול נקי פיזרו לפני השתילה, על מחצית המגרש שפע קומפוסט, על המחצית השנייה רק דשן כימי.
לאחר שנה בדקו את כמות החומר האורגני, ומצאו שבשני חלקי המגרש הכמות הייתה זהה !!
מכאן שתוך שנה אחת בלבד שאריות הדשא (חלקי צמח מתים) הוסיפו חומר אורגני השווה למה שהוסף שנה קודם באמצעות קומפוסט!
כאשר מחפים את קרקע הגן בין שתילים שאך זה נשתלו בחיפוי אורגני יתקבל בקרקע מצב דומה למה שתואר בניסוי בדשא.
תכולת החומר האורגני בקרקע הגן תשתפר עם השנים אם נקפיד להשאיר את נשורת הצמחים בגן, ונרסק את החומר שגזמנו ונשאיר אותו כחיפוי קרקע הגן.
הקפדה על העיקרון שהוצג כאן ופעולה על-פי עשרת הדברות לגינון אקולוגי יביאו למצב שלא יהיה כל צורך בתוספת מזון לצמחים, ונקבל גן אוטרקי שהוא אקולוגי במובן של הקטנת שימוש במשאבים.
אורנים ומיקומם
בחזית הבית חלקה של חצי דונם עצי אורן בוגרים. המליצו לי להחליפה בעצים אחרים, בעיקר בגלל שתי בעיות: א. בעיית תהלוכן האורן. ב. לא גדל שום צמח מתחתם בגלל שהעצים גורמים להחמצת הקרקע.
תשובת רן פאוקר
בתחילה יש לנפץ את המיתוס של החמצת הקרקע מתחת לאורנים.
בארץ מאוד רצוי לנסות להחמיץ את הקרקע, שכן היא בסיסית ברמה שמפריעה להרבה מיני צמחים. לצערנו גם נסיונות להחמיץ הקרקע בעזרת חומצה גופריתנית לא צלחו. בדיקות קרקע מלמדות, שנושא החמצת הקרקע הוא אגדה לא מבוססת. במחטי האורן ישנם חומרים אללופטיים שמקטינים את נביטת צמחים. מתחת לאורנים גדל מבחר צמחים רב. בזמנו שתלנו בקיבוץ 140 דונם אורנים (בעיקר אורן ירושלים) זאת על-פי הידע שהיה קיים אז. כאשר גוזמים להרמת הנוף ומדללים להחדרת אור גדל הכל מתחת לאורנים. אם לא גדלים צמחים סימן שיש עודף צל, ובמקרה זה גם מתחת לעצים אחרים לא גדלים צמחים.
לפני שמחליפים חורשה יש לזכור:
1. עוברות 10 –20 שנים עד שנהנים מהעץ החדש.
2. האם אנחנו רוצים עצים ירוקי-עד או עצים נשירים שיאפשרו ליהנות מהשמש החורפית?
בעיות בגידול אורנים:
א. תהלוכן האורן (בעבר טוואי התהלוכה) מעדיף את עצי אורן ירושלים, אורן ברוטיה ואורן קנרי. את אורן הצנובר (=אורן הגלעין = אורן הסלע) הם כמעט ולא תוקפים.
ב. יש ואיצרית האורן תוקפת את אורן ירושלים, וכתוצאה מכך העצים מתים. אצלנו ב"נקודה ירוקה" בשנים האחרונות ישנה תמותה רבה של אורן ירושלים.
ג. באביב, הפריחה הזכרית של האורן מפזרת במשך חודש אבקה צהובה בכמות עצומה. אם יורד גשם בעונת הפריחה התקופה מתקצרת. התופעה כאילו כל היום עובר מישהו ומאבק את כל האזור באבקת גופרית, שחודרת לכל סדק ומבעד לכל חלון (גם סגור). זהו מטרד קשה.
ד. אורן ירושלים גדל רק כ- 80 שנה.
אנחנו בניר-עוז מחליפים לאט-לאט את האורנים בעצים חלופיים. תהליך שיימשך 20 – 30 שנה. לבסוף נישאר עם קצת אורנים עמידים למזיק ובמקומם: מכנף נאה, סיגלון. אלה אטלנטית, אלון התבור (בודקים עוד אלונים, בעוד 20 שנה נהיה יותר חכמים), ינבוטים. פיקוסים וניסיונות נוספים. חלקם עצים צרכני מים, והם נשתלים באתרים בהם ממילא משקים או שאליהם אוספים מי-נגר גשמים.
לסיכום:
1. אם העצים שתולים במרחק פחות מ- 7 מ' מעץ לעץ ראוי לבדוק דילול העצים,
אבל רק לאחר התייעצות עם מומחה, וקבלת רישיון כריתה (לא קשה לקבל
למטרת דילול). כמו-כן, ראוי לבדוק האם צריך להרים את נוף העצים להחדרת אור
ולאוורור להקטנת נזקי מזיקים.
2. אם רוצים להחליף את חורשת האורנים בגלל החסרונות שציינתי כדאי מאוד
לבצע זאת בהדרגה. עצים חלשים יש לעקור ולשתול חלופיים במקומם. ולאחר
התבססות העצים החלופיים להמשיך בהדרגה בהחלפת עצים נוספים.
סוף שנת שמיטה-גיזום פרוע
בימים האחרונים אני שם לב כי בחלק מהגינות (בעיקר אצל כאלה ששמרו שמיטה) החלו לגזום את העצים והשיחים.
עצתי לכם!-טרם תגרמו לנזקים בלתי הפיכים -המתינו מעט, אין זה הזמן הנכון לגיזום (בפעולת הגיזום מעודדים צימוח) עץ שילבלב כעת עלול להכנס לעקה עם בוא הימים הקרים.
כמובן שחשוב לסלק ענפים מסוכנים העלולים להשבר מפרצי רוח פתאומיים וכמובן לדלל מעט את השיחים שהתפרעו בשנה האחרונה,אך שוב! אין לגזום גיזום חריף כעת.
#כיצד לטפל בצמחים שסבלו מקרה.
כתב: רן פאוקר
בשלב הנוכחי (ינואר ) אסור לגזום צמחים נפגעי קרה, יש לחכות לבוא האביב ולליבלוב החדש ורק אז לגזום את החלקים שסבלו.כיצד לטפל בצמחים שסבלו מקרה.
האם נכונה הטענה שדשן כימי ממליח את הקרקע ומצמיא את הצמחים
כתב: רן פאוקר
זו פשוט אגדה כל הגזמה, ואני מדגיש כל הגזמה בדשן כימי או בדשן אורגני או בזבל אורגני עלולה להמליח את הקרקע, להצמיא ואף להמית צמחים, לזהם את מי-התהום. והזיהום יהיה מאותם מינרלים בדיוק זהה לחלוטין ! כבר ראיתי צמחים מתים מעודף זבל אורגני שלא עבר קומפוסטציה. רפת אורגנית שלא מטפלים בה כראוי בזבל עלולה לזהם את מי- התהום בחנקות, בעוד שרפת "רגילה שבה הזבל מטופל נכון לא תזהם את מי-התהום. הוספת חומר אורגני (שעבר הכנה מתאימה) לקרקע עשויה, בנוסף להזנה להוסיף גם פעילות של מיקרו אורגניזמים, ולשפר את מבנה הקרקע. ראוי להדגיש שהצמח נהנה וקולט את אותם מינרלים ללא תלות במקור: דשן כימי,דשן אורגני, קומפוסט או זבל אורגני.
איך נפטרים מכשות השדות ? הוא נמצא על אחד הצמחים בגינה ….?
איך נפטרים מכשות השדות ? הוא נמצא על אחד הצמחים בגינה . ויש נגיעות קטנות גם במקומות אחרים בגינה
כתב: רן פאוקר
יש לחסלו מיד לפני שיפרח ויעשה זרעים. להוריד את הכשות מהצמח ולרסס ב דו-קטלון. ענפים שלא ניתן להפריד מהם את הכשות לגזום ולשרוף, לרסס את השארית הנגועה, גם אם זה יחסל את הצמח. אם הצמח הנגוע מעוצה הגיזום והריסוס לא יחסלו אתו. יש לשמור ולחזור על הריסוס על כל נבט כשות חדש. ע"פ ניסיוני אם הכשות עדיין לא פרח, טיפול אחד יספיק לחסל סופית את הטפיל.
פגיעת שורשי עצים בצנרת מערכת ההשקייה
כאשר מתקינים מערכת השקייה בקרקע הגינה או הגן חופרים תעלה בה מצניעים את הצנרת חוזרים וממלאים את התעלה בקרקע. התוצאה, שהקרקע לאורך הצנרת תחוחה ומאווררת וקל לשורשי העצים לגדול שם.
קורה ששורש, שגדל לאורך הצינור, נכנס בין הבורג שמחזק את הרוכב לבין הצינור, במשך הזמן השורש מתעבה, מועך את הצינור ובסוף קורע אותו (ראה תמונה).
אצל מי שהצנרת מוצנעת באופן שטוח, יהיה קל לתקן את התקלה כאשר תתרחש.
מי שמצניע עמוק מ- 50 ס"מ, ראוי לשקול שלא להשתמש ברוכבים אלא במחברים אחרים.
זהירות בשימוש במונעי הצצה
פיקוס שנפגע מריסוס בסביבתו ע"י הייור X
החומר נמצא בעלי העץ ולא בקרקע לידו. השורשים קלטו אותו מאזור הריסוס במרחק כ- 15 מ' מהעץ .
נזק כזה יכול לקרות גם משימוש בסימזין וגם במרחק של 20 – 30 מ' מהעץ !! ואף יותר, השורשים גדלים רחוק.
קיראו להרחבה:
1. טיפול/הדברת עשבים
http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=2676&cat=168
2.הדברת עשבים רעים באמצעות קוטלי עשבים מונעי הצצה
http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=2695
נזק משורשי עצים למדרכה/ריצוף
כתב: רן פאוקר
"בנקודה ירוקה" הצאלונים גדלים 1.5 מ' (ואצלנו זה המרחק המינימלי שאיליו אנחנו שואפים) ממדרכה כבר 45 שנה והמדרכה במקום ואין כל נזק, בעצים בעלי מערכת שורשים תומכת כגון פיקוסים למיניהם, אלמוגן רצוי להתרחק לפחות 3 מ'. במקום אחר שורשי עצים אחרים הרימו מדרכה למרות המרחק הרב, מהמדרכה, בו הם נטועים
הדברים אינם חד משמעיים:
להקטנת הנזק משורשים לריצוף: רצוייה השקייה עמוקה להעמקת השורשים. ובנוסף רצוי להניח יריעה למניעת גידול שורשים בין העץ ומשטח הריצוף לעומק 1 מ'. בשוק מספר פתרונות: יריעת פלטיק קשיח, יריעת בד עם חומר מונע גידול שורשים ( לא פוגע בצמחים)
דשא פולש, השכנים שלנו נותנים לדשא….
כתב: רן פאוקר
נדרשת עיצה לגבי דשא פולש, השכנים שלנו נותנים לדשא שלהם לפרוח ולגלוש לכל עבר. הוא הגיע אלינו ופשוט התפשט בטירוף בכל מקום. לא רוצה לרסס כי מדובר בירקות ועצי פרי. ניסיתי לעשב ידנית, אבל זה פשוט סיוט. אולי יש עוד רעיון?.
דשא פולש אחת משתי אפשרויות: 1. להוציא ידנית, אפשרי, הרבה העבודה לניקוי ראשוני ואחר כך חיתוך קבוע באת חפירה. 2. ריסוס בראונד-אפ בגבול בין השכנים עד לערוגת הירקות. בין הירקות עישוב ידני ובשטחים ללא צמחים ריסוס בראונד – אפ. לרסס ראונד-אפ לא בזמן שעומדים מים בשטח (ריסוס על שלולית המים יחדירו את החומר לקרקע ומשם לצמחים) ואז החומר נספח לקרקע העליונה ומתפרק ולא חודר לצמחים דרך השורשים. אם תשימו לב לתוית הרעילות של החומר היא בדרגה IV שזו הדרגה הנמוכה ביותר ( אם אינני טועה גם למלח בישול דרגת רעילות כזו) על התוית כתוב רעיל בכדי להגביר תשומת לב לכך שזה לא חומר לשתיה/אכילה. ויש עוד כלי בטיחות = אם הירקות לא נפגעו (והם לא יפגעו) אז החומר לא נקלט על ידן. בהצלחה
טפטוף טמון או המטרה, איזו שיטה עדיפה להשקיית מדשאות ?
כתב: רן פאוקר
נושא הטפטוף התת- קרקעי בדשא נבדק ביסודיות. החל משנת 1968 הצנעתי בדשא טפטפות מתוצרת חברות שונות. בדקתי מרחקי הצבה והשוויתי צריכת מים בטפטוף מול המטרה.
המחקר נעשה יחד עם מנחם כהן מהמחלקה לייעול השקייה בגן הנוי.
בהמשך בעבודת מאסטר של דן פלג, הוכנס שיפור באמצעות הזרקת טרפלן למניעת כניסת שורשים לטפטפת. החומר אינו פוגע בצמחים, רק מונע גידול שורשים באזור בו הוא נמצא. החומר בעל רעילות נמוכה ביותר (אם אינני מטעה, רעילות כשל מלח בישול), נספח חזק לקרקע, ולכן לא נודד ממקום היישום.
לימים חברות ההשקייה שיכללו את השיטה והחדירו טרפלן לטפטפת או למסנן.
בהמשך שכלול הטפטפת נעשה במבנה המונע כניסת שורשים, ומי-קרקע מלוכלכים לתוכה.
היום, מי שמתקין מערכת טפטוף מתוכננת מקצועית (בידי בעל-מקצוע שיתכנן את: קוטר הצנרת ובהתאם לסוג הקרקע יקבע את עומק הצנעת הטפטפות ומרחקי הצבתן, ומספר פרטים חיוניים נוספים מאוד לתיפעול המערכת) יהנה מפעולה טובה, בתנאי של אחזקה סדירה ונכונה.
ערכתי סקר עבור נציבות המים להשוואת המטרה מול טפטוף בדשא. הסקר גובה בניסיונות בניר-עוז במשך 20 שנה להשוואה ולתפעול שתי השיטות במקביל. עיקר ממצאי היו:
1. בהפעלה נכונה של שתי השיטות אין הבדל בצריכת המים.
2. בפארק ובגן גדול קל וזול יחסית לתפעל מערכת המטרה הגלויה בהשוואה לטפטוף מוטמן בקרקע.
3. לטפטוף יתרון בהשקייה במים מושבים (הנחיות נכונות של משרד הבריאות), בפסי ירק, בצירי תחבורה שם נכון ואסור להרטיב את הכביש. בפסים צרים בהם קשה לתכנן נכון המטרה.
קיים היום כל הידע החשוב והנכון לקבלת החלטה בבחירת שיטת ההשקיה טפטוף או המטרה.
דשא מוזנח = קרחות, עשבים, קוצים. מה עושים ?
כתב: רן פאוקר
1. את הקוצים רצוי לאסוף בכדי להפחית את "בנק הזרעים" לשנים הבאות.
אם לא ניתן אז לכסות אותם בשכבת קרקע דקה או להצניע אותם בתיחוח הקרקע. בעונות הבאות יהיה צורך לטפל במניעת נביטת העשבים וגידולם.
2. אם הקרחות קטנות לטפל בדשא טוב: א: לסדר את מערכת ההשקייה כך שפיזור המים יהיה שווה על פני כל השטח (כמויות ראה מאמר: תצרוכת מים בגינה קטנה
http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=2691 ).
ב:להשקות השקיה סדירה. ג. אחרי שבועיים שלושה אם הדשא מתאושש ומראה שהוא גדל ומכסה את הקרחות לחכות בסבלנות.
3. אם הקרחות גדולות או אין סבלנות לחכות. לעבד את השטח ולשתול מחדש (ראה מאמר "הכשרת קרקע למדשאה ולגן")
חדירת שורשים למערכת הביוב שורשים בביוב
כתב: רן פאוקר
קרא עוד
רבים מאלו ששורשי העץ או השיח חודרים אל מערכת הביוב שלהם עוקרים את העץ שגדל בקרבת מקום הנזק, וחושבים בטעות שבפעולה זו נפתרה בעייתם זו. הם טועים טעות חמורה.
שורשים חודרים רק למערכת ביוב דולפת, היות ושורש גדל רק היכן שישנם מים. ראוי לסייג ולהוסיף שבשתילת עץ צמוד לצינור הביוב קיימת סכנה ששורש משורשי העץ יגדל בצמוד לצינור, במשך השנים הוא יתעבה ובהתעבות זו הוא יזיז או ימעך את הצינור, יגרום לו להיסדק ובשלב הבא יחדרו השורשים לביוב.
עקירת העץ לא תועיל, היות ותוך פרק זמן לא ארוך יגיעו לשם שורשי עצים אחרים הגדלים בסביבה !
עצי ינבוט, אורן, איקליפטוס, אשל, פיקוס ואחרים שולחים שורשים למרחק של 100- 200 מ' ואף יותר, בחיפוש אחר מים, במקרה הנדון המקור ביוב דולף.
ליד ביתי גדלים עצי פיקוס בנגלי ואורן ירושלמי גדולים מאוד במרחק 4 מ' מצנרת הביוב ליד הבית ובריכת נוי הכוללת גם תעלה וקיר עם מפל. ואין כלל בעיה, כולם תקינים ללא נזק כבר 30 שנה !
הפיתרון:
א. תיקון הביוב.
ב. חיתוך השורש "הסורר".
ג. הגמעת הקרקע בטרפלן או הנחת יריעת ביו-בארייר המכילה טרפלן. הוא נספח חזק לקרקע ולא נודד למי התהום !
לאחרונה אסור הייצור שלו באירופה. רמת הבדיקה השתפרה וקיים חשד לנזקי סביבה ולאדם שלא זוהו קודם.
שורשי עצים הגדלים מעל-פני המדשאה
כתב: רן פאוקר
יש ושורשי עצים כדוגמת: פיקוסים, אלמוגן, צאלון ואחרים גדלים בשכבת הדשא העליונה ומתרוממים אל מחוץ לדשא. עובדה זו מפריעה לכיסוח הדשא כמו גם לשימוש בו כמצע דריכה.
בגני "נקודה ירוקה" בעיה זו כמעט ולא קיימת, והסיבה היא שאנחנו משקים את המדשאה אחת ל- 22 – 30 ימים לעומק של 1.5 מ'. במצב זה גם שורשי העצים מעמיקים לקרקע ולא גדלים בפני שטח המדשאה.
מכאן ברור, שרצוי לגדל את העצים מהשלב הראשון באמצעות השקיות "עומק" ולא השקיות שמרוות רק את שכבת 50 ס"מ העליונים.
איך לגזום. שיחי פרחים רב-שנתי, צומח, פורח, נובל. מה לעשות?
איך לגזום. שיחי פרחים רב-שנתי, צומח, פורח, נובל. מה לעשות? להוריד רק את הפרחים? להוריד את העלים הירוקים גם? להשאיר רק גבעולים עליהם מתחילים להציץ עלים חדשים? זה גם עניין שהשיח ממש גודל ופולש לתחום המחייה של שיחים אחרים, לחתוך ללא רחמים?
כתב: רן פאוקר
כללית אני גורס, הצמח הנכון למקום המתאים ולרצונות ואז חוסכים עבודה (כולל גיזום), מים והזנה. (עשרת דברות לגינון אקולוגי חסכוני במים, הדיבר השמיני). ועוד רצוי זנים שמשירים את עלי הכותרת הנבולים והשיח נשאר "נקי". אם בכל זאת רוצים צמח שלא עונה לכללים הנ"ל אז: להוריד רק את הפרחים/פרות המפריעים. גם ורדים לא רצוי לגזום מלבד קיטום פרחים הוצאת ענפים יבשים וזהו, כך השיח יאריך חיים. "חיסרון" ?? יחידי שגבעולי התפרחת יהיו קצרים. (לכן במטעי ורדים לקטיף גוזמים וחזק) אם הצמח גדול מדי אז, לגזום גיזום הסחה (גוזמים מעל ענף קטן צדדי) שמצמצם את גודל הצמח מבלי לעודד גידול נמרץ חדש.
חיסול סופי של עץ שאין ברירה אלא לעוקרו.
כתב: רן פאוקר
הטיפול הפשוט הוא לגזום את העץ (הטוב ביותר בעונת הגידול) ולרסס או למרוח את כל הגדם בתמיסת 30% ראונד-אפ.
יש והגדם ילבלב ואז מרססים את הליבלוב הצעיר. אחרי מספר פעמים העץ מת "סופית" ואחרי מספר שנים מערכת השורשים שלו תרקב.
ישנם מקרים כמו בעץ "רוביניה בת השיטה" שצומחים במשך שנים מספר נצרים רבים משורשי העץ הכרות. אין ברירה יש לרססם בסבלנות רבה כל פעם מחדש.
אפשר כמובן, גם בעץ הכרות, לגזום את הליבלוב החדש, במשך השנים גם פעולה זו תהרוג את העץ אלא שהיא מצריכה יותר עבודה ומשך הזמן ארוך בהרבה.
ראוי לשים לב!
1. הראונד-אפ הוא חומר "ירוק"= מתפרק בקרקע לחומרים בלתי מזיקים,
2. אין לרסס ראונד-אפ על מים עומדים או טפטפת בזמן ההשקיה המים יחדירו את החומר לקרקע והוא יחדור גם לשורשי צמחים שלא רוצים לחסל. בריסוס על קרקע לחה או יבשה אין כל נזק נלווה.
3.ראוי לרסס או למרוח בטיפול נקודתי שלא יפגע בשכנים.
4. יש גם חומר טוב בשם "גרלון" אני לא ממליץ להשתמש בו: הוא יקר וגם נדיף. בפרדס לידנו ריססו גדמי עצים שדיללו בגלון והעצים השכנים נפגעו !!!
האם ניתן למלא אדמה סביב גזע של עץ לימון ?
האם ניתן למלא אדמה סביב גזע של עץ לימון ?. עשינו הגבהה של הדק בחצר והשארנו פתח סביב העץ בגודל של 80X80 בערך וכך נוצר לנו בור בעומק של 80 ס"מ. האם ניתן למלא את הבור הזה האדמה? האם יש לכם רעיון אחר איך ניתן לפתור את הבעיה? אני מפחדת שמישהו יפול פנימה…
כתב: רן פאוקר
במילוי אדמה סביב גזע עץ קיימת בעיה של מניעת איורור באזור השורשים = עיקר הקושי הוא בהוצאת דו-תחמוצת הפחמן מהקרקע. דו תחמוצת הפחמן הנוצר מנשימת שורשים ופעילות בעלי חיים ומיקרו-אורגניזמים. לפתרון הבעיה. מניחים חביות קרטון (שירקבו בהמשך) ללא תחתית ואם חירור בדפנות. ממלאים באבנים וממלאים באדמה מסביב. כך נוצרת ארובת איורור. בונים ארובת איורור כל 1.5-2 מטר בכל השטח שמתחת לנוף העץ. בעץ לימון נוצרת בעיה נוספת של השתרשות הרוכב (עצי הדר עפי"ר מורכבים על כנה שמתאימה לקרקע) ובכך מאבדים את יתרונות הכנה. יש המדווחים שמילו אדמה סביב עצי לימון מבלי לפעול כמוסבר כאן ולא נגרם נזק לעץ.
כתב: רן פאוקר
כדי לבנות בית עץ על עץ, לילדים / לנכדים יש לחבר לעץ קורות (מעץ או ברזל). אם גדל בגן עץ פיקוס, שמגדל שורשי אוויר ניתן לקלוע מהם משטח וסולם יפים, ללא שימוש בחומר זר לעץ, בעצים שלא מגדלים שורשי אוויר נשאלת כמובן השאלה כיצד לבנות מבלי להזיק לעץ.
ראשית, יש לבחור ענפים עבים וחזקים דיים על- מנת שלא יישברו מהעומס הנוסף.
שנית, יש להתחשב בעובדה שענפים נעים ברוח, ולכן המרחק ביניהם משתנה, רק ענפים עבים בבסיס העץ אינם זזים.
מאותה סיבה, חיבור בין מספר עצים גם הוא בעייתי. עץ שענפיו נעים ברוח מפתחים בהתאם "עצת תגובה", שמחזקת את העץ ואת ענפיו. לכן אסור למנוע תנועה זו.
בבנייה יש להתחשב בנושא זה. אם אכן הענפים זזים עדיין, ניתן לחבר ביניהם בחיבור גמיש, כיד הדמיון.
ענפי העץ מתעבים מדי שנה. בדרך זו העץ מחדש את צינורות ההובלה מהשורש לענפים. חיבור הקורות באמצעות חבל, או חבק כל שהוא לא יאפשרו לעץ לבנות צינורות הובלה חדשים באותו קטע שחבקנו. מאחר וצינורות ההובלה פעילים רק מספר שנים (אופייני לכל מין) אותו ענף יתייבש וימות מעל לנקודת החנק, מחוסר מעבר מים ומינרלים אליו.
מסיבה זו יש לחבר את הקורות לענפים באמצעות ברגים או מסמרים.
מסמר או בורג לא מזיקים, בתנאי שמאפשרים לעץ להתעבות.
ישנם ספרים שלמים על אורטופדיה בעצים, שמבוססת על קשירת ענפים ותמיכתם באמצעות ברגים וכבלים.
אצלנו בגן התבקעו שני עצי מכנף נאה בני 25 שנה (אני אשם לא עיצבתי נכון את השלד).
בעץ אחד חיברתי את החלקים הבקועים עם שני ברגי פלדה מיוחדת בעובי 25 מ"מ טבעות ואומים.
בעץ השני חיברתי לכל אחד מהענפים המתפצלים בורג 25 מ"מ ובאמצעות כבל פלדה חיברתי מחדש את העץ.
היום אחרי 25 שנה העצים הגלידו, ובראשון לא ניתן למצוא את הברגים וגם לא את הסדק !!!!
גם בשני הסדק נסגר לכל אורכו, והכבל כבר מיותר (הוא רפוי).
חבר רצה לבנות בית עץ לבניו על שיקמה נתתי לו 3 ברגים 25 מ"מ, בורג לענף.החבר חיבר אליהם את המשטח במרחק כזה שלעץ יהיו עוד לפחות 20 שנה של התעבות מבלי שהמשטח יפריע. רק בקוטר 25 מ"מ יחסרו לכל ענף צינורות הובלה וביחס לעובי הענף הדבר בטל בשישים.
כתב: רן פאוקר
ישנם דקלים כמו דקל מצוי Phoenix dactylifera או דקל מופשל Phoenix reclinata המגדלים חוטרים מהגזע (בשונה מנצרים הגדלים משורשים).
אחרים כמו דקל קנרי Phoenix canariensis אינם מגדלים חוטרים.
בעוד שבדקל המופשל, על-פי רוב אנחנו מעוניינים להשאיר את החוטרים לקבלת מבנה אסתטי רצוי. בדקל מצוי רובנו מעוניינים להיפטר ממרבית החותרים בכדי למנוע גידולו כשיח צפוף. השארת חוטר או שניים בגיל שונה אחד מהשני, מאפשרים קבלת מבנה מדורג יפה של מספר גזעים. רצוי להשאיר את אלו הקרובים לקרקע, כך נוכל לתלל אדמה סביב הגזעים שישתרשו ויעגנו את עצמם טוב בקרקע.
דקל מצוי מגדל חוטרים עד גיל 10 ואף יותר, אם משאירים חוטרי משנה הם ימשיכו לגדל חוטרים עד הגיעם לגיל 10.
הדקלאים מורידים את החוטרים בעזרת סכין חיתוך מיוחדת לנושא, המורכבת מידית ארוכה ובקצה סכין חדה, ובעזרת פטיש כבד מבצעים ניתוק החוטר בנקודת חיבורו לגזע.
אנחנו ב"נקודה ירוקה" מבצעים את הניתוק על-ידי תלישתם מהגזע בעזרת קשירת כבל פלדה גמיש לחוטר ומשיכתו בקו משיק לגזע בעזרת טרקטור. לחילופין אפשר לדחוף את החוטר בקו משיק לגזע באמצעות שן של מלגזה, שמיד מעמיסה את החוטר על עגלה לפינוי.
בעל מקצוע טוב יכול לבצע פעולה זו גם באמצעות מסור מכאני בתנאי שהחיתוך נעשה בנקודת החיבור, אחרת החוטר ימשיך לגדול, שכן קודקוד הגידול חבוי ליד גזע האם עמוק בתוך מה שנראה בטעות כגזע, ולמעשה זה רק צבר בסיסי כפות הדקל. חיתוך בעזרת מסור מכאני מחייב טיפול רב לניקוי המסור מסיבי הדקל .
בהשקיית עציצים יש לדאוג להשקיה עודפת של 15% עד 20% מים שצריכים להתנקז מתחתית העציץ ולא להישאר.
משום שבמים שלנו יש יותר מלחים ממה שהצמח צריך לבניית נופו, המים שהוא מדיית הם מים מזוקקים. אם אין שטיפה עודף המלחים יישאר בעציץ וימליח את הקרקע שם עד לרמות רעילות לצמח.
מכאן שלא רצוייה תחתית לעציץ ששומרת את המים בתוכה והם יחלחלו חזרה לעציץ דרך חור הניקוז.
אין לדאג מבזבוז מים, גם כך גינון בעציצים חוסך מים.
בתערובת מתאימה אפשר להסתפק בהשקיה אחת למספר ימים (מלבד במספר קטן של מיני צמחים)
על-פי ניסיוני, אנשים לא משקים מספיק את האדניות שלהם או את העציצים, האדמה כל כך מתייבשת, עד שהיא נפרדת מדופן העציץ ואז כשמשקים, המים נשפכים מיד החוצה דרך הסדקים, לא מרווים את קרקע העציץ והצמח מת מצמא.
בניית שלד עץ שיעמוד לשנים רבות בעומס משקל הענפים והרוחות החזקות, דורש ידע בביולוגיה של המינים, חוזק העצה ומשקל הפרי (ראו מקרה השילטית, שנשברת מעומס הפרי), בעיית הרוחות, בנוסף לבעיית החדרת אור לתת- העץ ודאגה לאיוורור הגן. עלווה נמוכה וצפופה עוצרת את זרימת האוויר ונוצר עומס חום כתוצאה מעלייה בלחות האוויר. עידוד זרימת האוויר ( הרמת גובה בו מתחילה עלוות העץ) מקטין את החום ועומס החום, ראוי לשים לב גם לאסטטיקה של השלד ושל נוף העץ.
כל זאת יש לעשות כאשר העץ צעיר (בחירה נכונה של מיקום ענפי השלד- ראו תמונה לבחירה לא טובה).
ישנם עצים כמו אלה אטלנטית שלה אין בעיה העץ גדל מעצמו "טוב"
וישנם אחרים כגון: הינבבוט. המכנף, הסיגלון ואחרים, שבהם הזנחה בעיצוב השלד בגיל צעיר תגרום נזקים בלתי הפיכים בגיל מבוגר – תמונה.
השבר מפני שכל ענפי השלד בנקודה אחת
שתילה של עץ קלמנטינות בסמוך לקיר בתוך דשא. האם זו בעיה? שאלה: קניתי עץ קלמנטינות ורציתי לשתול אותו לצד החומה שביני לבין השכן.
כרגע הדשא שלנו מגיע עד החומה.
מישהו אמר לי שזו בעיה, כי אם אני אשתול שם את העץ הוא "יקח" לדשא שבסביבתו את כל המים, וכך הדשא שם יתייבש. מישהו יודע אם יש בזה משהו?…
תשובה:
ראשית חכמה, להבא ראוי קודם לשאול ורק אחר-כך לקנות.
כדברי חז"ל.
"איזהו חכם הרואה את הנולד"
"סוף מעשה במחשבה תחילה"
1. יש לקחת בחשבון את התעבות הגזע ובהתאם להתרחק מהקיר בתוספת 0.5 מ' לפחות. ובנוסף לקחת בחשבון את "פלישת העץ לחלקת השכן".
2. כשהעץ צעיר הדשא יתחרה בעץ, ולא להפך. לכן רצוי לנקות את הדשא סביב העץ ברדיוס של כ- 1.5 מ'. יש וזו בעיה בגינה קטנה, לכן מקטינים את קוטר הערוגה סביב העץ ללא דשא.
3 הדרך הקלה והפשוטה לחיסול הדשא היא לרסס בתמיסת ראונד-אפ 3%. הדשא המת מהווה חיפוי טוב. בהמשך ריסוס השוליים בפס צר של מספר ס"מ פעמיים בשנה.יש לציין, שהחומר מתפרק בקרקע לחומרי משנה לא מזיקים והוא עצמו רעילותו מאוד נמוכה. יש כמובן להיזהר ולא לרסס בשעת רוח ועם פומית המייצרת רחף כדי לא לפגוע בשכנים, ויש גם להיזהר לא לרסס על הגזע הצעיר בעודו ירוק. אפשר כמובן להוציא את הדשא בעזרת את או טוריה.
4. הגובלים לדשא למיניהם טובים רק למיני דשא ללא קני שורש כגון צר- גב (=בופלו), בת-יבלית דרומית ( דרבן גראס).
בעלי קני שורש יעברו מתחת לגובל. כגון: זיפ נוצה חבוייה(=קיקויו) וזויסיה למניה (כמו אל-טורו).
5. עץ פרי רצוי לגדל נמוך לקטיף קל. אז העץ עלול להצל ברמה כזו שהדשא יתנוון . אם העץ בצד הצפוני של הדשא יתכן ויחדור מספיק אור לדשא ואם לא, ניתן להשאיר את נשורת העלים מתחת לעץ לגזום אותו גיזום שמלה ( בדיוק כמו שמלה בעלת שוליים נמוכים ופנים העץ מוגבה) ויוצרים פינת משחקים מעולה לילדים ( הם מאוד אוהבים "מחבוא") גם ללא דשא.
חיפוי קרקע בשבבים אורגניים גובה "מס הרטבה"
בבדיקות שנערכו ב"נקודה ירוקה" בקיבוץ ניר-עוז בשנות ה-90 של המאה
ה -20 נמצא:
שדרושים כ- 20 מ"מ גשם או המטרה על-מנת להרטיב חיפוי משבבים אורגניים בעובי 20 ס"מ. ורק אחר כך הגשם או ההמטרה חודרים לקרקע.
כאשר ישנה הפסקה די ארוכה בין הגשמים או ההמטרה בה החיפוי מתייבש, דרושים מים נוספים להרטבת החיפוי. כמות מים זו נגרעת מהקרקע
ואנחנו קוראים לתופעה "מס הרטבה".
כמובן, שלחיפוי ישנן תועלות רבות המכסות על חיסרון זה:
חיפוי קרקע הוא אחד הכלים האגרוטכניים החשובים באחזקת גן בר-קיימא.
מס הרטבה" אחרי 25 מ"מ גשם עדיין יבש wetting tax
מצויידת במיתקן מיחזור Recycler / Malcher
נינוס עופרית הכף באמצעים אגרוטכניים
על סמך הניסיון שיא הקיץ בחודשים יולי אוגוסט הוא אינו עונה טובה לגיזום שיחים. גיזום בעונה זו גורם עקה לצמחים.
יש וצמחי עופרית הכף Plumbago capensis גדלים יתר על המידה בגן וקיים רצון או צורך לננס אותם.
למדנו שגיזום חריף עד סמוך לפני הקרקע של העופרית, שהוא צמח חזק, בעונה זו מגיב לעקה. בגידול בקצב נמוך למשך 2 -3 שנים.
לכיסוח זה אנחנו משתמשים במכסחת שרשרות של מטעים או במכסחת דשא "רוטרית" בעלת סכין ממחזרת (=מלצ'ר) , כאשר החומר המרוסק נשאר במקום. תוך חודש הגידול החדש מכסה הכל ,והשיחיה חוזרת להיום יפה ורעננה.
המטרה או טפטוף להשקיית שיחים
מטרת מוציא המים (טפטפת, מתז או ממטרה) היא לפזר שווה את המים בשטח אותו אנחנו רוצים להשקות, מבלי לגלוש אל מחוץ לשטח המתוכנן להשקייה.
יש לזכור, שבשיחייה רצוי לחלק את המים שווה על-פני כל השטח ולא רק ליד הצמח כדי לעודד את מערכת השורשים למלא את כל השטח לניצול מלא שלו. גם בטפטוף רצוי לרשת את כל השטח בטפטפות בצפיפות, בהתאם לקוטר ההרטבה של כל טפטפת המותנה בספיקת הטפטפת וסוג הקרקע.
על מוציא המים לתת מענה למספר בעיות במהלך אספקת תוספת מים לצמחים:
1. בעיית הרוח הסוחפת את טיפות המים המותזות ממוציא המים אל מחוץ לשטח המושקה.
2. פיזור שווה של המים על-פני השטח המושקה. ככל שבית השורשים עמוק ורחב בעייה זו פחות קריטית .
3. בעיית מלחים במים אם הם מותזים על-גבי העלווה.
4. רצוי שבזמן ההשקייה נדאג לשטיפת האבק והפיח מהצמחים. פעולה זו תעזור לשטוף חלק מזיהום האוויר.
5. אם נדרשת תוספת מינרלים לצמחים, נוח לבצע זאת באמצעות הדשייה (= דישון באמצעות מערכת ההשקייה).
6. בעיית עידוד מחלות עלווה המורטבת מההשקייה.
7. נוחיות אחזקת המערכת.
האם גיזום ענפי ערער סיני, במרכז הענף, עלול לפגוע בשיח? לגרום ליובש שיתפשט?
תשובה:
יש להשאיר בקצה כל ענף נגזם ענפון עם מחטים/עלים ירוקים כדי שיחדש לבלוב.
השארת ענף קרח, אין חידוש גידול pruning junuper on bare branch
השארת ענפון לחידוש הגידול pruning juniper twig remain
ידול חדש מענפון שנשאר
הכנת עצים לחורף
מתהלכת אגדה אורבנית, שתקיעת ברגים בעץ גורמת לו לריקבון ובסוף לשבר ולתמותה. ולא היא.
מערכת ההולכה בעצים דו- פסיגיים מורכבת מ: צינורות שיפה בקליפה להולכת חומרים מהעלים כלפי מטה . וצינורות עצה להולכה של מים ומומסים כלפי מעלה.
תקיעת בורג לגזע פוגעת רק בצינורות ברוחב עובי הבורג. וזה רק אחוז זניח מכמות צינורות ההובלה. עובדה שגם התומכים באגדה זו ממליצים לערוך בעץ חולה אינפוזיה שבה קודחים חורים בגזע.
פעולה שעלולה לחסל עץ במשך כמה שנים, היא כאשר חובקים את הגזע בחבק חזק שלא מאפשר לגזע להתעבות וכתוצאה מכך העץ לא יכול לחדש את מערכות ההולכה במקום החבק. משך חיי פעילות הצינורות מוגבל למספר שנים מצומצם, אם לא נוצרים צינורות חדשים, הולכת מים ומומסים מעבר למקום החבק, נפסקת, וחלק זה של העץ מת מיובש.
התפתחה תורה שלמה של אורטופדיה בעצים. קשירת ענפים זה לזה על-מנת למנוע שבר.
חיבור מחדש של גזעים שהתפצלו.
ראו מצגת מעולה
חיבור באמצעות מוטות פלדה של רקמות עץ לתמיכת גזע, שנעשה חלול בגלל ריקבון.
בחיבור נכון ניתן לתלות נדנדות על ווים התקועים בענף
או לבנות בית עץ על העץ
עירוי/ אינפוזיה בעצים Trees infusion
רן פאוקר
גם לעצים עורכים אינפוזיה. ומטרתה בדיוק כמו בבני אדם להחדיר במהירות חומרים למערכת ההובלה שתעביר מהר את החומר לכל חלקי הגוף – העץ. בדרך זו גם עוקפים את בעיית העדר קליטה בקצב מספיק של מינרלים או חומרי הדברה מהקרקע על-ידי השורשים..
ישנן מספר שיטות, כאשר העיקרון של כולן הוא קידוח חור בגזע אל צינורות העצה (המובילים חומרים מהשורש לנוף) מיישמים החומר בחור ומשם צינורות העצה מעבירים החומר לכל העץ.
הראשון, שלמיטב ידיעתי, השתמש בארץ בשיטה כבר ב- 1966 היה דר' יוסף הלפרין בטיפול כנגד "תהלוכן האורן". קדחו בהיקף הגזע, כל 20 ס"מ חור, בקוטר 10 מ"מ לעומק מספר ס"מ מילאו החור בחומר ההדברה והמזיק הודבר.
מצגת טובה של שירות ההדרכה והמקצוע בשה"מ להדברת "תהלוכן האורן". מדגימה טוב את שיטת האינפוזיה החל מהדקה ה-12:24 של המצגת .
באיקליפטוסים כלורוטיים, הסובלים ממחסור בברזל הנהיגו את השיטה (שאותה העתיקו מחו"ל דרום אפריקה, אם אינני מטעה) בסוף שנות ה- 80 של המאה ה- 20, דר' ציון מדר מקק"ל ופרופ' יוסי ריוב מהפקולטה לחקלאות רחובות.
קודחים חור בקוטר 10 מ"מ לתוך עצת העץ, סוגרים פתח החור בפקק שעם, מחדירים מחט של אינפוזיה בבני אדם, המחוברת לצינור המחובר למכל.
"בנקודה ירוקה" שיכללנו בשנת 2003 את השיטה. חיברנו מכל של 10 ליטר, ובו תמיסת ברזל CP בריכוז 4%, שזרמה בגרוטציה אל החור שבגזע. בעצים בעלי קוטר 50 ס"מ ויותר, נדרשו שני קידוחים משני צידי העץ. העץ "שתה" כמות זו של 10 ליטר במשך שבוע, ואחרי שבועיים נוספים כבר הוריק העץ כולו. להוציא עץ אחד בכל העצים המטופלים הספיק טיפול אחד ל-10 שנים ועדיין לא נדרש טיפול חוזר !
 |
| אינפוזיה של ברזל לאיקליפטוס כלורוטי Fe Tree infusion |
מאמר מסכם טוב מספר שיטות נוספות
עוד מצגת טובה
שמעון ביטון משה"מ מוסר שבהודו מגמיעים עצים בקונפידור באמצעות אותו עיקרון, אבל בדרך קצת אחרת.
בהיקף העץ במספר מקומות חושפים מספר שורשים דקים, מכניסים אותם לבקבוקון ובו החומר, והעץ קולט אותו משם.
שיטה זו טובה במיוחד כנגד "חדקונית הדקל האדומה" בעצי דקל בהם לא ניתן להחדיר לגזע בגלל מבנה האנטומי של החד- פסיגיים.
אדמת גן – טעות נפוצה
אדמת גן היא כל קרקע בה גדלים צמחי הגן. אין הגדרה מתאימה אחרת.
קבלנים ומשווקים משתמשים בשם זה כדי למכור לנו קרקע "טובה". אבל מה היא קרקע טובה?
חמרה חולית ומעושרת בחומר אורגני או בלעדיו ?
טרה-רוסה ?
חול נקי כמצע מעולה לדשא ? ראו פיסקה 3 יש הקוראים גם לתערובת למצע מנותק (= עציצים אדניות וגינון על משטחים אטומים) אדמת גן- האמנם ?.
יש שפע של תערובות טובות: פרלייט נקי. תערובת כבול +טוף+קומפוסט, ועוד ועוד. גם הם אדמת גן ?
הכנת העצים לקראת סופות החורף
רן פאוקר
בבוא הסתיו ראוי לנטר את העצים ולהכינם לקראת סופות החורף.
ראוי לעשות זאת בעזרת גנן מומחה לגיזום. הנושא מורכב, ורב בו הנסתר על הנגלה. לניסיון הגוזם ולהכרת מין העץ חשיבות עליונה לקבלת ההחלטה כיצד לגזום.
באופן כללי מקצרים ענפים ארוכים וכבדים, מדללים נוף, כל זאת על-מנת להקטין את "מפרש הרוח".
חשיבות עליונה יש לניטור ההיסטוריה סביב מערכת השורשים, שכן היא מהווה את העוגן של העץ. ה-בעיה כאן שמערכת השורשים נסתרת מהעין.
יש לבדוק, האם הצניעו מערכת תת-קרקעית, והאם שמרו על מערכת השורשים בזמן ההתקנה. האם הזנת המים לעץ מאוזנת בהיקפו ובמרחק מספיק מהגזע.
בחינה זו תצביע, האם מערכת השורשים מאוזנת ורחבה דיה או שיש לנקוט אמצעים לחיזוק העץ על-מנת למנוע התהפכות.
