מה השיטה הכי טובה למנוע מדשא (קיקויו) לפלוש אל השבילים ?
כתב: רן פאוקר
אין גובל דשא שיעצור צמחי מדשאה המתפשטים באמצעות קני-שורש, כדוגמת זיף נוצה חבויה (=קיקויו), יבליות וזואיסיות למיניהן. קני השורש יעברו מתחת לגובל.

לעצירתם שתי אפשרויות:

1. חותך פאות מכני או ידני.
2. ריסוס בראונד-אפ. יש להקפיד ולרסס בזמן בכדי לקבל פס ריסוס צר שלא פוגע במראה
האסטטי.

כיצד להיפטר מאליבסינה ( אלבסינה ) הודית בדשא:
כתב: רן פאוקר
העשב הוא דגן כמו הדשא, ולא ידוע לי על חומר כימי שידביר רק את העשב ולא את הדשא. הטיפול הטוב ביותר הוא עישוב ידני בתחילת הופעת העשב לפני יצירת זרעים, זאת על-מנת להקטין את הופעת העשב בשנים העוקבות.
עישוב בעזרת סכין חדה היא פשוטה וקלה.
רק אם יש הרבה צמחים מהעשב ומשטח הדשא גדול מדי לעישוב עוברים לריסוס כימי.
מרססים באביב לפני נביטת העשב במונע הצצה. החומר הבטוח ויעיל הוא רונסטאר 50 סמ"ק ל100 מ"ר דשא . לאחר הריסוס יש להצניע בהשקייה של 20 מ"מ (= 20 ליטר למ"ר) החומר צורב את הניצרון של העשב המציץ, כדי למנוע צריבת הדשא יש להשקות תוך 10 דקות מתחילת הריסוס.
מומלץ להפעיל לפני הריסוס את מערכת ההשקייה לבדיקת תקינותה.
מרססים.
משקים את הדשא לשטיפת עלוות הדשא מחומר הריסוס ולהצנעתו בקרקע.

יש לחזור על הטיפול: עישוב או ריסוס לפחות במשך 3- 4 שנים ברציפות עד לחיסול בנק הזרעים.
בהמשך ראוי לנטר את הדשא ולעשב מיד כל צמח של האלבסינה . כך נמנע את ההתפשטות המחודשת של העשב.

יבלית בתוך מדשאה קיימת
להרחבה ראה גם
קיבלתי במתנה דשא מסוג פספילום הבעייה שלדעתי היתה גם קצת יבלית שעכשו היא משתלטת על הדשא מה לעשות האם לרסס חלקים קטנים כל פעם או להתעלם
תודה מראש
השטח הוא 50 מטר
על -פי ניסיוני טיפול טוב במדשאה והפספלום יתגבר על היבלית.
אם ישנה סבלנות אפשר למרוח תמיסת ראונד-אפ (1-3%) על היבלית בעזרת מכחול (החומר יחסל גם את דשא הפספלום באותם קטעים בהם הוא יפגע בו), ובכך לדכא את היבלית.
"נקודה ירוקה"
http://www.eco-garden.co.il

טפטוף טמון או המטרה, איזו שיטה עדיפה להשקיית מדשאות ?
כתב: רן פאוקר
נושא הטפטוף התת- קרקעי בדשא נבדק ביסודיות. החל משנת 1968 הצנעתי בדשא טפטפות מתוצרת חברות שונות. בדקתי מרחקי הצבה והשוויתי צריכת מים בטפטוף מול המטרה.
המחקר נעשה יחד עם מנחם כהן מהמחלקה לייעול השקייה בגן הנוי.
בהמשך בעבודת מאסטר של דן פלג, הוכנס שיפור באמצעות הזרקת טרפלן למניעת כניסת שורשים לטפטפת. החומר אינו פוגע בצמחים, רק מונע גידול שורשים באזור בו הוא נמצא. החומר בעל רעילות נמוכה ביותר (אם אינני מטעה, רעילות כשל מלח בישול), נספח חזק לקרקע, ולכן לא נודד ממקום היישום.

לימים חברות ההשקייה שיכללו את השיטה והחדירו טרפלן לטפטפת או למסנן.
בהמשך שכלול הטפטפת נעשה במבנה המונע כניסת שורשים, ומי-קרקע מלוכלכים לתוכה.

היום, מי שמתקין מערכת טפטוף מתוכננת מקצועית (בידי בעל-מקצוע שיתכנן את: קוטר הצנרת ובהתאם לסוג הקרקע יקבע את עומק הצנעת הטפטפות ומרחקי הצבתן, ומספר פרטים חיוניים נוספים מאוד לתיפעול המערכת) יהנה מפעולה טובה, בתנאי של אחזקה סדירה ונכונה.

ערכתי סקר עבור נציבות המים להשוואת המטרה מול טפטוף בדשא. הסקר גובה בניסיונות בניר-עוז במשך 20 שנה להשוואה ולתפעול שתי השיטות במקביל. עיקר ממצאי היו:
1. בהפעלה נכונה של שתי השיטות אין הבדל בצריכת המים.
2. בפארק ובגן גדול קל וזול יחסית לתפעל מערכת המטרה הגלויה בהשוואה לטפטוף מוטמן בקרקע.
3. לטפטוף יתרון בהשקייה במים מושבים (הנחיות נכונות של משרד הבריאות), בפסי ירק, בצירי תחבורה שם נכון ואסור להרטיב את הכביש. בפסים צרים בהם קשה לתכנן נכון המטרה.

קיים היום כל הידע החשוב והנכון לקבלת החלטה בבחירת שיטת ההשקיה טפטוף או המטרה.

חיסול קוטב מצוי בדשא וגם חמציץ קטן וקייצת 
כתב: רן פאוקר
קוטב מצוי (ראה תמונות) הוא אחד המטרדים הקשים בדשא, הוא גדל ופורח במשך כל הקיץ ומניב פרות קוצניים, שמחוררים את הרגליים, הישבן, אופניים ועוד.
למזלנו ככל שהמטרד קשה, כן קל לחסלו.
ריסוס נקודתי של הקוטב בתמיסת 0.5% סטרן (או תחליפיו) לפני יצירת הפירות הוא יעיל ביותר. יש לחזור על הטיפול 2-3 פעמים במשך הקיץ. בהזדמנות זו ניתן גם להדביר את הקייצת, ואת ה"חמציץ קטן" אם הם גדלים בדשא.
עישוב ידני מיד לאחר ההשקייה (אז קל לתלוש את העשב) הוא יעיל ופשוט לכל מי שאיננו רוצה לרסס, גינתו קטנה, או שאיחר והעשב כבר יצר פירות.
רובם של זרעי הקוטב נובטים בשנה העוקבת. חיסול יסודי של צמחי העשב לפני יצירת הפירות במשך קיץ אחד יותיר בקרקע "בנק זרעים" עני ביותר, משמע מעט נביטות בשנה שלאחר הטיפול היסודי.
עוד קיץ של חיסול הקוטב שנבט, והבעיה נפתרה כמעט לגמרי, בשנים הבאות יש לעבור בדשא פעמיים-שלוש בקיץ, לעשב את הצמחים הבודדים שיש וזהו, חסל מטרד הקוטב.
בגני "נקודה ירוקה" שבקיבוץ ניר עוז אנחנו מגדלים 34 ד' דשא. הגנן שמשקה עובר בדשאים בזמן בדיקת מערכת ההשקייה ומעשב את צמחי הקוטב הבודדים (יחד עם קצת קייצת, ואלבסינה הודית). פעולה זו מצריכה להערכתי כ-1-2 שעות בשנה בלבד לכל הדשא.

השכנים שלנו נותנים לדשא שלהם לפרוח ולגלוש לכל עבר!
השכנים שלנו נותנים לדשא שלהם לפרוח ולגלוש לכל עבר. הוא הגיע אלינו ופשוט התפשט בטירוף בכל מקום. לא רוצה לרסס כי מדובר בירקות ועצי פרי. ניסיתי לעשב ידנית, אבל זה פשוט סיוט. אולי יש עוד רעיון?
כתב רן פאוקר
הפתרון אם לא רוצים עישוב ידני הוא:
ריסוס בראונד-אפ בגבול בין השכנים עד לערוגת הירקות. בין הירקות עישוב ידני ובשטחים ללא צמחים ריסוס בראונד – אפ.
יש להקפיד לא לרסס ראונד- אפ: א. כאשר נושבת רוח. זאת על-מנת למנוע מרחף של החומר להגיע אל צמחים אותם אנחנו מטפחים. ב. לא לרסס על שלולית מים . המים יחדירו את החומר לקרקע ומשם לצמחים. ללא מים חופשיים החומר נספח לקרקע העליונה ומתפרק ולא חודר לצמחים דרך השורשים. ולכן אין סכנה לפגיעה בצמחי הירקות או העצים

אם תשימו לב לתוית הרעילות של החומר היא בדרגה IV שזו הדרגה הנמוכה ביותר ( אם אינני טועה גם למלח בישול דרגת רעילות כזו) על התוית כתוב רעיל רק בכדי להגביר תשומת לב לכך שזה לא חומר לשתיה/אכילה.

האם להשקות דשא בלילה או ביום
כתב: רן פאוקר
1. רצוי להשקות דשא כאשר הוא רטוב מטל היות וכך לא מאריכים את השעות בהן יש מים על העלים, ולנבגי הפטריות יש פחות זמן לנבוט היות ולנביטה דרושים מים חופשיים על פני העלה.
2. כדי להקטין את איבודי הרצוי מים להשקות בשעות שאין רוח ! הרוח היא "גנב" המים העיקרי. באזורים בהם הרוח בלילה וביום "שקט" יש להשקות ביום. לא אכנס עכשיו לחישובי אנרגיה. אבל מבחינת איבוד מים אין כמעט הבדל בין השקית לילה ויום (יתכן הבדל של עד 3% יותר ביום) כאשר משקים ביום, בזמן ההשקייה בסביבת הדשא הלחות היא 100% והוא לא מאדה מים, "חיסכון" זה מפצה את מרבית ההתאדות משטח הפנים של הטיפות המשקות. בסוף ההשקיה הדשא מתייבש בדיוק כמו בהשקיה לילה כאשר הדשא עדיין רטובבבוקר.
להרחבה ראה: השואה בין השקיית יום והשקיית לילה (בהמטרה)
http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=2749&cat=168
3. לגבי השאלה האם יש טעם להשקות בלילה כאשר הדשא לא "צורך" מים. אין כל קשר בין שעות בהן

הצמח צורך מים לבין השעות בהן משקים. ההשקייה משלימה את גירעון המים בקרקע ללא קשר לפעילות הצמח.

דשא מוזנח = קרחות, עשבים, קוצים. מה עושים?
כתב: רן פאוקר
1,. את הקוצים רצוי לאסוף בכדי להפחית את "בנק הזרעים" לשנים הבאות.
אם לא ניתן אז לכבסות אותם בשכבת קרקע דקה או להצניע אותם בתיחוח הקרקע. בעונות הבאות יהיה צורך לטפל במניעת נביטת העשבים וגידולם.
2. אם הקרחות קטנות לטפל בדשא טוב: א: לסדר את מערכת ההשקייה כך שפיזור המים יהיה שווה על פני כל השטח (כמויות ראה מאמר השקית גינה קטנה). ב:להשקות השקיה סדירה. ג. אחרי שבועיים שלושה אם הדשא מתאושש ומראה שהוא גדל ומכסה את הקרחות לחכות בסבלנות.
3. אם הקרחות גדולות או אין סבלנות לחכות. לעבד את השטח ולשתול מחדש (ראה מאמר "הכשרת קרקע למדשאה ולגן")

כיצד נפתרים מדשא ?
כתב: רן פאוקר
אם לא רוצים לחפור ולהוציא בקילשון, הפתרון הוא:

לדאוג לטיפול טוב בדשא ע"מ שיגדל טוב וקליטת חומר הריסוס תהיה טובה.
ריסוס בתמיסת 3% ראונד-אפ.
יש לחכות כ- 6 שבועות בין הריסוס לשתילה חדשה וזאת על-מנת לאפשר לחומר להתפרק.
אני ממליץ ל"חסל" דשא בריסוס, להשאיר את מרבד הדשא כחיפוי אורגני מצויין, במקום בו רוצים לשתול שתיל חופרים בקילשון חפירה, כך לא פוגעים בחיפוי.
יש כאן יתרון לריסוס על-פני חיסול הדשא בעקירה.
כאשר מרססים בראונד-אפ יש להקפיד לא לרסס :
א. כאשר נושבת רוח. זאת על-מנת למנוע מרחף של החומר להגיע אל צמחים אותם אנחנו מטפחים.

ב. לא לרסס על שלולית מים . המים יחדירו את החומר לקרקע ומשם לצמחים. ללא מים חופשיים החומר נספח לקרקע העליונה ומתפרק ולא חודר לצמחים דרך השורשים. ולכן אין סכנה לפגיעה בצמחי הירקות או העצים

אם תשימו לב לתוית הרעילות של החומר היא בדרגה IV שזו הדרגה הנמוכה ביותר ( אם אינני טועה גם למלח בישול דרגת רעילות כזו) על התוית כתוב רעיל רק בכדי להגביר תשומת לב לכך שזה לא חומר לשתיה/אכילה.

בהצלחה

דיכונדרה 
יש לי גם דיכונדרה צעירה שמתפתחת יפה אבל המון עשבים
האם רוננסטאר גרגרי שאפזר יפגע גם בצימוח הצעיר
בנתיים אני מעשבת ידני אבל מתחילים עשבי חורף כמו סרפדים
רן פאוקר

חומרים למניעת הצצה (כמו הרונסטאר שציינת) יעזרו רק כנגד צמחים שעדיין לא הציצו ורק כנגד אותם עשבים אותם הם מדבירים,
שילוב של ריסוס מונע הצצה, עם עישוב מה שכבר הציץ, ובהמשך כיסוחים סדירים. יצרו מדשאת דיכונדרה נקיה.
אם גדלים דגניים בתוך הדיכונדרה ניתן לרססם בפוקוס או דגנול מבלי לפגוע בדיכונדרה.
בהצלחה.

בדשא כל שנה לאחר החורף גדלים גם הרבה עשבים רעים
שאלה
בדשא כל שנה לאחר החורף גדלים גם הרבה עשבים רעים. האם יש חומר להרוג אותם בלי הדשא? ולהימנע מלשלוף אותם אחד אחד?

כתב: רן פאוקר

ראשית יש לדאוג לגידול טוב של הדשא שיקשה על העשבים לנבוט ולגדול. בנוסף יש לדאוג ולכיסוח סדיר שימנע מהעשבים לפרוח ולגדל זרעים, כך נקטין את הבעיה בשנים הבאות.
צמחים בעלי פרי קוצני כגון קוטב רצוי לעשב בעזרת סכין ולאסוף את העשב. כתוצאה לא יהיו על הדשא קוצים וכמות העשב בשנים הבאות תפחת.
גם עשבים שיפרחו מתחת לגובהה הכיסוח רצוי לעשב.

רק אם פעולה זו לא מספיקה יש לרסס ב – 0.5% סטרן ריסוס נקודתי על העשבים עד להרטבה מלאה של נופם.
בהמשך שילוב של גידול דשא טוב, עישוב עשבים בודדים וריסוס נקודתי, כך נקבל דשא נקי תוך שימוש מינימלי של חומרי הדברה. חשוב מאוד בגינון אקולוגי לשמירת הסביבה.

האם רצוי להוסיף קומפוסט לדשא ?

לדשא לא נחוצה תוספת חומר אורגניו
כתב: רן פאוקר

בניסוי במגרש כדורגל על חול נקי פיזרו, לפני השתילה, על מחצית המגרש שפע קומפוסט, ועל המחצית השנייה רק דשן כימי.

לאחר שנה בדקו את כמות החומר האורגני, ומצאו שבשני חלקי המגרש הכמות הייתה זהה !!

מכאן, שתוך שנה אחת בלבד שאריות הדשא (חלקי צמח מתים) הוסיפו חומר אורגני השווה למה שהוסף שנה קודם באמצעות קומפוסט!

תוסיפו לכך את המלצתי לכסח במכסחה טופית או ברוטרית בעלת סכין ממחזרת  Mulcher, Recycler (סכין במבנה מיוחד, שביחד עם סגירת מוצא החומר מהמכסחה מרסקת ומחדירה את הכסחת לתוך מרבד הדשא) להשאיר את הכסחת, היות והיא ברובה מורכבת ממים ותאית קלת פירוק, היא תתפרק במהרה ותחזיר לדשא את חומרי המזון.
במצב כזה הדשא זקוק רק לתוספת מזון קטנה ביותר (על-פי רוב רק חנקן) שיכולה להינתן כדשן או זבל עופות.

ראוי לזכור שצמחים קולטים מינרלים, שהם זהים לחלוטין, ללא תלות למקורם בדשן אורגני או בחומר אורגני כגון קומפוסט.

הדברת רחבי עלים בדשא

כתב: רן פאוקר

החומר היעיל ביותר הוא 24D כמו אלבר סופר אבל הוא מסוכן בגינה הביתית:
1. הוא נדיף מאוד, ואם מרססים ביום חם יש והחומר מתנדף (גם יום לאחר הריסוס)
לאחר הריסוס ופוגע בצמחי גן רגישים שבשכנות.
2. רחף שלו עלול לפגוע בצמחים שבשכנות לדשא.
מסיבות אלו יש להקפיד ולרסס את החומר כאשר אין רוח, בימים שאין בהם סכנה לחמסין או חום רב, ולהקפיד לרסס בלחץ ופיה שלא יצרו רחף !
מניסיון רב-שנים הכמות המרבית שאפשר לרסס היא 35 סמ"ק ל 100 מ"ר. מעל לכמות זו החומר מחסל גם דשא כמו צר-גב (בשמו העממי בופלו). מכאן שברור שיש להקפיד לא לחפוף בפסי הריסוס. באזור החפיפה תוכפל כמות התרסיס.
על-פי רוב ריסוס בתמיסת 0.5% סטרן או תחליפיו יהיה יעיל מספיק למרבית העשבים והחומר בטוח מאוד(יחסית).
בחורפים האחרונים אנחנו מרססים בתערובת של 10 סמ"ק סטרן ותחליפיו +1.2 סמ"ק לוטוס לכל 100 מ"ר דשא. אם גדלות קיטניות בדשא יש להקפיד לרסס בעודן קטנות מאוד, אחרת התערובת לא תחסל אותן טוב.
יש להקפיד ולרסס נקודתית רק את רחבי העלים שבדשא ולא את כל הדשא חבל לבזבז חומר וכסף וגם עדיף מבחינת שמירת איכות הסביבה.
בהצלחה

שינויים בגובה הכיסוח ואיסוף כסוחת (כסחת) ושלכת עצים. / גובה כיסוח
כתב: רן פאוקר
אני ממליץ כבר שנים רבות להרים את גובה הכיסוח בקיץ ב-1 ס"מ להגנה בפני החום והרמה נוספת של 1 ס"מ בסתיו, ואז הדשא "עובר" טוב יחסית את קור החורף.

 בכדי לא להגיע ברבות השנים לשמיים יש להוריד באביב בזמן התעוררות המדשאה מתרדמת החורף את גובה הכיסוח , נוריד באותה המידה שהרמנו   בקייץ ובסתיו.

אין שום צורך לאסוף כסחת כל זמן שמכסחים בזמן, כלומר, למחרת הכיסוח אין סימן לכסחת. או במונחים יותר מקצועיים, לא מורידים בכיסוח אחד יותר מ- 40% מהגובה, כלומר אם המכסחה מכוונת ל-4.5 ס"מ (= מרחק מפני הקרקע לגובה שנשאר לאחר הכיסוח) יש לכסח כאשר הדשא גדל לגובה מרבי של 7.5 ס"מ. במצב זה (כפי שכבר נאמר) הכסחת ברובה מים, והנותר תאית קלת פירוק.
ראו את הדשא בתמונה. לא אספתי שם כסחת שנים רבות.
לפעמים בזמן הורדת גובה הכיסוח באביב נוצרת מסה גדולה של כסחת שיש לאוספה.
לגובה כיסוח מומלץ ראו טבלה
לגבי שלכת עצים אשר גדלים בדשא:
1. אם יש לכם מכסחה בעלת מתקן ריסוק דשא (Mulcher, Recycler), השלכת תרוסק לתוך מרבד הדשא ותתפרק שם (ישנם מספר מחקרים המאשרים גישה זו)
2. כאשר אין מתקן ריסוק כסחת יש לאסוף את השלכת, שעלולה להצל על הדשא לרמה כזו שהוא יסבול ממחסור של אור.

ריסוס שולי דשא באמצעות ראונד-אפ = Glyphosate

כתב: רן פאוקר
בריסוס פס ישר, כאשר שולי הדשא עדיין לא גדלו הרבה מעבר לקו אותו אנחנו רוצים, נקבל פס ריסוס נקי וחלק.
למרות שהחומר הוא סיסטמי(כלומר, חודר למערכת הצמח ונודד בה מנקודת החדירה לשאר חלקיו), בריסוס השוליים מקבלים פס ישר ללא נדידה, לאורך השלוחות אל מעבר לפס הריסוס. הסיבה: החומר נודד בצמח עם חומרי ההטמעה, השלוחות משתרשות במפרקים ובכך הופך כל מפרק לצמח "נפרד", שאיליו לא נודדים חומרי ההטמעה מהמפרק השכן.
החומר מתפרק בקרקע ולא יפגע בצמחים שכנים כל זמן שרחף שלו לא פגע בהם.
יש להיזהר לא לרסס כאשר ישנם מים "עומדים" על-פני הקרקע, במצב זה עלול החומר לחדור לשורשי הצמחים השכנים ולפגוע בהם.
בכל מצב אחר החומר בטוח.

קיקויו שצומחת בתוך האלטורו.
יש לי כ 100 מטר דשא מסוג אלטורו. צומחת מתוכו שלוחות של קיקויה. כמובן שאני עוקר אותן, אבל התופעה אינה נעלמת (הבנתי שהשורשים נשארים). האם יש דרך להיפטר מהמיטרד?

כתב: רן פאוקר

נסה לרסס נקודתית את כתמי הקיקויו בתמיסם 0.5% ראונד-אפ. על-פי ניסיוני דשא זויסיה אלטורו עמיד לריכוז כזה של החומר, גם אם דשא הזויסיה יסבול קלות הוא יתחדש, בעוד שהקיקויה מעוד רגישה לחומר.

מה השיטה הכי טובה למנוע מדשא (קיקויו) לפלוש אל השבילים ?

אין גובל דשא שיעצור צמחי מדשאה המתפשטים באמצעות קני-שורש, כדוגמת זיף נוצה חבויה (=קיקויו), יבליות וזואיסיות למיניהן. קני השורש יעברו מתחת לגובל.

לעצירתם שתי אפשרויות:

1. חותך פאות מכני או ידני.
2. ריסוס בראונד-אפ. יש להקפיד ולרסס בזמן בכדי לקבל פס ריסוס צר שלא פוגע במראה האסטטי.

כיצד נפתרים מדשא
כתב: רן פאוקר

אם לא רוצים לחפור ולהוציא בקילשון, הפתרון הוא:

לדאוג לטיפול טוב בדשא ע"מ שיגדל טוב וקליטת חומר הריסוס תהיה טובה.
ריסוס בתמיסת 3% ראונד-אפ.
יש לחכות כ- 6 שבועות בין הריסוס לשתילה חדשה וזאת על-מנת לאפשר לחומר להתפרק.
אני ממליץ ל"חסל" דשא בריסוס, להשאיר את מרבד הדשא כחיפוי אורגני מצויין, במקום בו רוצים לשתול שתיל חופרים בקילשון חפירה, כך לא פוגעים בחיפוי.
יש כאן יתרון לריסוס על-פני חיסול הדשא בעקירה.
כאשר מרססים בראונד-אפ יש להקפיד לא לרסס :
א. כאשר נושבת רוח. זאת על-מנת למנוע מרחף של החומר להגיע אל צמחים אותם אנחנו מטפחים.

ב. לא לרסס על שלולית מים . המים יחדירו את החומר לקרקע ומשם לצמחים. ללא מים חופשיים החומר נספח לקרקע העליונה ומתפרק ולא חודר לצמחים דרך השורשים. ולכן אין סכנה לפגיעה בצמחי הירקות או העצים

אם תשימו לב לתוית הרעילות של החומר היא בדרגה IV שזו הדרגה הנמוכה ביותר ( אם אינני טועה גם למלח בישול דרגת רעילות כזו) על התוית כתוב רעיל רק בכדי להגביר תשומת לב לכך שזה לא חומר לשתיה/אכילה.

בהצלחה

יבלית בתוך מדשאה קיימת.

שלום
קיבלתי במתנה דשא מסוג פספילום הבעייה שלדעתי היתה גם קצת יבלית שעכשו היא משתלטת על הדשא מה לעשות האם לרסס חלקים קטנים כל פעם או להתעלם
תודה מראש
השטח הוא 50 מטר

על -פי ניסיוני טיפול טוב במדשאה והפספלום יתגבר על היבלית.

אם ישנה סבלנות אפשר למרוח תמיסת ראונד-אפ (1-3%) על היבלית בעזרת מכחול (החומר יחסל גם את דשא הפספלום באותם קטעים בהם הוא יפגע בו), ובכך לדכא את היבלית.

להרחבה

טפטוף טמון או המטרה, איזו שיטה עדיפה להשקיית מדשאות ?

כתב: רן פאוקר

נושא הטפטוף התת- קרקעי בדשא נבדק ביסודיות. החל משנת 1968 הצנעתי בדשא טפטפות מתוצרת חברות שונות. בדקתי מרחקי הצבה והשוויתי צריכת מים בטפטוף מול המטרה.
המחקר נעשה יחד עם מנחם כהן מהמחלקה לייעול השקייה בגן הנוי.
בהמשך בעבודת מאסטר של דן פלג, הוכנס שיפור באמצעות הזרקת טרפלן למניעת כניסת שורשים לטפטפת. החומר אינו פוגע בצמחים, רק מונע גידול שורשים באזור בו הוא נמצא. החומר בעל רעילות נמוכה ביותר (אם אינני מטעה, רעילות כשל מלח בישול), נספח חזק לקרקע, ולכן לא נודד ממקום היישום.

לימים חברות ההשקייה שיכללו את השיטה והחדירו טרפלן לטפטפת או למסנן.
בהמשך שכלול הטפטפת נעשה במבנה המונע כניסת שורשים, ומי-קרקע מלוכלכים לתוכה.

היום, מי שמתקין מערכת טפטוף מתוכננת מקצועית (בידי בעל-מקצוע שיתכנן את: קוטר הצנרת ובהתאם לסוג הקרקע יקבע את עומק הצנעת הטפטפות ומרחקי הצבתן, ומספר פרטים חיוניים נוספים מאוד לתיפעול המערכת) יהנה מפעולה טובה, בתנאי של אחזקה סדירה ונכונה.

ערכתי סקר עבור נציבות המים להשוואת המטרה מול טפטוף בדשא. הסקר גובה בניסיונות בניר-עוז במשך 20 שנה להשוואה ולתפעול שתי השיטות במקביל. עיקר ממצאי היו:
1. בהפעלה נכונה של שתי השיטות אין הבדל בצריכת המים.
2. בפארק ובגן גדול קל וזול יחסית לתפעל מערכת המטרה הגלויה בהשוואה לטפטוף מוטמן בקרקע.
3. לטפטוף יתרון בהשקייה במים מושבים (הנחיות נכונות של משרד הבריאות), בפסי ירק, בצירי תחבורה שם נכון ואסור להרטיב את הכביש. בפסים צרים בהם קשה לתכנן נכון המטרה.

קיים היום כל הידע החשוב והנכון לקבלת החלטה בבחירת שיטת ההשקיה טפטוף או המטרה.

בנושא המים מה כולם רוצים מהדשא דווקא?? ו
שאלה:
הדשא שלי- קוקויה – נכון ל 3.5.2009 לא הושקה עדיין אף פעם ונראה יופי.
לעומת זאת שיחים ופרחים כבר הייתי צריכה להשקות כמה וכמה פעמים מסוף החורף.
האם הדשא הוא באמת צרכן המים העיקרי??

, ננסה לעשות קצת סדר.

תחילה קצת רקע לבסיס ידיעותיי בנושא. בדקתי ולמדתי את נושא המדשאה במשך שנים רבות עם עמיתים רבים וסיכמנו הניסיונות בועדת מדשאות שליד ה"מחלקה להנדסת הצומח גננות ונוף" בשה"מ משרד החקלאות יחד עם ארגון לגננות ונוף. וחוקרים רבים.

יש להבחין בין דשא לאזור הקר (אירופה צפון אמריקה) לבין דשא לאזור החם שהם מרבית המינים/זנים המגודלים בארץ.
1. כל זני/מיני הדשא החם המגודלים בארץ צריכת המים שלהם דומה מאוד. נכון שישנה עמידות שונה להצמאה קשה.
2. לכל הדשאים החמים מערכת שורשים יעילה לעומק של לפחות 1.5 מ'. ולכן ישם מקומות בודדים בארץ בהם מי-התהום גבוהים, שם ניתן לגדל דשא ללא השקייה לאחר התבססותם.
3. ריווח השקיות משבוע ל 25- 30 יום מביא לחיסכון של עד 25% בצריכת המים בשני תנאים: הדשא מוזן טוב (זהירות לא בעודף) ומחכים עם ההשקייה עד שהדשא מראה סימני צימאון ראשונים בשעות אחה"צ המוקדמות, אז שיא הצריכה.

4,. הדשא צרכן מים עיקרי בגן הן בגלל צריכת המים הגבוהה שלו ליחידת שטח והן בגלל השטח הנרחב, שהוא בהרבה מקרים, מכסה.
5, בקרקעות עמוקות ולא חוליות באזורים בהם יורדים יותר מ 500 מ"מ גשם, יש וניתן לחכות עם ההשקייה הראשונה עד לתחילת חודש מאי (כמובן מותנה בזמן ירידת הגשם המשמעותי האחרון).
6. צריכת המים של דשא במרכז ובצפון היא בסדר גודל של 450 – 700 מ"ק לדונם לשנה. בנגב בסדר גודל של 1000 מ"ק לדונם לשנה.
7, ישנם צמחים שדרישתם למים מ 0% – 30% בהשוואה לדשא.
8. חלק מהעונתיים ואחרים אומנם צורכים ליחידת שטח יותר מדשא, אבל השטח בו מגדלים אותם הוא על-פי רוב קטן.

רן פאוקר

 איסוף כסוחת כן/לא

לא רצוי לאסוף כסוחת. למה להוציא חומר מהמדשאה ואחר כך להחזיר דשנים?
לפעולה על-פי נוהל זה דרושים מספר תנאים:
1, כיסוח בזמן (כללית אין להוריד יותר מ 40% מגובה העלווה בפעולה אחת) ואז 90%-95% מהכסוחת
הם מים והתאית היא קלת פרוק וגם אין הרבה כסוחת יבשה.
2. לכסח במיכסחה תופית (גליל שמסתובב מול סכין נייחת) שגוזרת את העלים ולא קורעת אותם וגם מפזרת את הכסוחת שווה על-פני השטח כך שלמחרת הכיסוח לא נראית כסוחת. אפשרות שניה מכסחה רוטרית עם התקן "מלצ'ר" (Mulcher, Recycler) שבו מוצא המכסחה נסגר. לסכין מבנה מיוחד שמרסק את הכסוחת ומחדיר אותה למרבד הדשא. מכסחה רוטרית "רגילה", אם אין לה אוסף (אנחנו הרי רוצים להשאיר את החומר בדשא), משאיר את הכסוחת בגל לא יפה.

בקיצור, יש לכסח בזמן ובמכסחה מתאימה. ואז נדרש דישון קל ביותר קצת חנקן וזהו. (בתנאי שהשטח הוכן נכון).
יש החוששים שהימנעות מאיסוף הכסוחת יגרום להיווצרות סכך =THATCH , אין חשש סכך נוצר רק משלוחות וקני שורש מתים וגם זאת רק כאשר לא מכסחים בגובה ותדירות נכונים.
להרחבה קיראו 1.שינויים בגובה הכיסוח ואיסוף כסחת ושלכת עצים. .

                      2.האם דרוש לדלל מדשאה

בהצלחה

האם צביעת דשא חוסכת מים
כתב רן פאוקר 23.7.2009

בגלל משבר המים (להבנתי מועצם לצורך גביית מס/ קנס בצורת). עולה הרעיון של הצמאת הדשא וצביעתו לשמירת הצבע הירוק.

להבנתי (עסקתי הרבה בנושא דשאים כולל צביעה) זו "עבודה בעיניים" תרתי משמע.
מיבשים את הדשא ואחר כך צובעים אותו (להבנתי בצבעים שלא מחקים בהצלחה את הטבעי). לא ניתן להשתמש בדשא כזה היות שאין בו גידול שיחליף את השחיקה. דשא כזה יחמם את הסביבה כמו דשא סינטטי (עבודתו של עודד פוטשר). אם הדשא לא יושקה במשך קיץ שלם הוא יעלם (להוציא אולי קיקויו ויבליות למיניהם).
עדיף לחסל את הדשא המשמש רק לראווה, לשתול במקמו צמחייה חסכונית במים שגם תהיה יפה יחסית וגם תקרר את הסביבה.

ראוי  לזכור שבדשא שבשימוש צריך את הגידול בכדי לחדש את השחיקה, וככל שהדשא יותר בשימוש דרוש יותר גידול.
בארצות העולם נהוג לצבוע דשא שמאבד את צבעו בקור החורף ושם הוא מתעורר לאחר צביעה מוקדם יותר באביב – הצבע "מחמם"

לאחרונה משווק ומייושם חומר חדש (האמנם ?) שלדעת המשווק תכונותיו:
· יעיל במניעת מחלות דשא ומשקם את הדשא הקיים.
· מונע שריפה של הדשא כתוצאה מקרינת השמש ((UV .
· חיוני ובריא לדשא, מכיל נוטריינטים אורגניים.
· צמיחת הדשא מואטת כך שתדירות הכיסוח יורדת. (ברור שמשקים פחות- הערת רן פאוקר).
· צמצום כמות ההשקיה בצורה משמעותית.
עד כאן מפרסום החברה.

ביררתי עם המשווק/ מיישם.
1. הוא לא הצליח לקבל מהחברה המייצרת חומר כתוב על מחקרים המוכיחים את טענתם – זה אומר דרשני!
2. לטענת המשווק: במספר דשאים הסובלים מיובש הורידו את כמות המים המושקית עוד בחצי (בהשוואה לכמות המופחתת כבר ), ריססו ותוך חודש ראה גידול חדש של דשא מבין השלוחות היבשות ??
3. סיכמנו שהמשווק יגיע ל"נקודה ירוקה" להעמדת ניסוי מסודר כדי לראות האם הסקפטיות שלי (על-סמך ניסיון העבר) נכונה או שבכל זאת יש משהו בחומר החדש.

עד לעריכת הניסוי ראו דעתי בהתחלה.

רן פאוקר

הדשא צהוב (=כלורוטי) בסוף הקיץ

חלק ממיני הדשא סובלים מעקת החום בקיץ ובסוף הקיץ הם כלורוטים (צהובים). בעבר נהגו הגננים לקרוא לתופעה "כלורוזה סתווית". התופעה בולטת במין קיקויו.

סיבות נוספות לדשא צהוב (כלורוטי):

• השקייה עודפת, ולכן מחסור באוויר בקרקע.
• מחלות עלים, קני שורש או שורשים.
• מזיקים.
• מחסור בחומרי הזנה.

הטיפול:

• בדיקת כמות המים המושקית וטיב פיזור המים.
• ירידה לגובה פני הדשא ולבדוק האם רואים כתמים על עלי הדשא המצביעים על מחלת עלים.
• בדיקת קני השורש ושלוחות להימצאות מחלות ומזיקים.

טיפול בהתאם לדיאגנוזה.

אם הסיבה איננה אחת מהמצויינות לעייל: יש להניח שהבעיה נעוצה במחסור חומרי הזנה.

• תחילה יש לבדוק אם הדשא גדל טוב (כלומר, יש לכסחו אחת לשבוע) ובכל זאת צהוב, אם כך המצב סביר להניח שהבעיה נובעת ממחסור בברזל.אז יש לרסס את הדשא "בגרין און" (על-פי המומלץ בתווית החומר) או בחומר טוב מאוד וזול שהוא "ברזל גופרתי". מרססים בכמות של 50 גרם ברזל גופרתי מומסים ב- 5- 7 ליטר מים לכל 100 מ"ר דשא . יש לרסס מיד עם המסת החומר שכן החומר מתחמצן מהר. מרססים בבוקר או בערב כאשר הפיוניות פתוחות להגברת יעילות קליטת החומר בעלים. רצוי לעבור במעגילה (או בחבית ממולאת חלקית במים) מיד עם הריסוס בעוד הדשא רטוב. לחץ המעגילה פותח את הפיוניות .

יש להיזהר לא לרסס על אבנים ומשטחי בטון. הברזל המחומצן יצבע אותם בצבע חום "אוקר" שנספח לאבן או הבטון ולא ניתן להסירו (זה הצבע של אדמות החמרה).

•  במקרה שהדשא צהוב וגם לא גדל טוב יש לדשן בחנקן, ואז נחשפים לבעיה חדשה והיא: דישון חנקני בקיץ גורם  לצימוח נמרץ שרגיש למחלות. ישנם מקרים רבים שמיד לאחרדישון חנקני בקיץ באות מחלות עלים שמשמידות את הדשא. הפיתרון הוא בהוספת אשלגן ברמה שווה לחנקן, שכן האשלגן "מחזק" את הצמח כנגד מחלות עלים.

רן פאוקר http://eco-garden.co.il/

האם דשא קיקויו סובל מהצפה.
השאלה עלתה היות ומומלץ להפנות את מי-הנגר לגינה, ובגינה הקרקע כבדה, עוברים מספר ימים, שבהם הדשא מוצף מים עד לחילחול מושלם.
דשא קיקויו עמיד להצפה, כך גם מרבית מיני הדשא שמגדלים בארץ.
נתקלתי בהרבה מקרים של קיקויו מתחת לברז דולף ושם הקיקויו "פרחה". יותר מכך בעמק בית שאן שם ישנן בעיות של מחסור בברזל בגלל סוג הקרקע. בחלקות מוצפות במים נעלם מחסור הברזל !!!!
על-פי ניסיוני בגני "נקודה ירוקה" בחלקת ניסוי זני דשא כל זני הדשא שבניסוי לא סובלים מהצפה של מספר ימים.
המינים/זנים שנבדקו:
זיף-נוצה חבויה (=קיקויו) Pennisetum clandestinum
צר-גב (=בופלו): 'רגיל' ו'ננסי'
Stnotaphrum secundatum: cv. Common. cv. Dwarf
פספלום נדני Paspalum vaginatum זויסיה: 'מטרלה' ו'אמרלד' Zoisia: cv, Matrela. cv, Emerald
ברמודה: 'סנטה אנה', 'ברדלי', ו'גלבוע'
Cynodon dactylon: cv, Santa anna. cv, Bradly. Cv, Gilboa

ייבוש דשא יגרום לתמותת העצים שגדלים בשטח

כאשר מיבשים דשא יש לשים לב להמשיך להשקות את העצים שגדלים בשטח, לפני הייבוש קיבלו את מימיהם מהשקיית הדשא.