טיפים בנושא פגעים, מחלות והדברת עשבים

 


 

 

בעצי פיקוס במרכז צוחר שבחבל אשכול זוהה עודף בורון

כתב: רן פאוקר

הפתרון: הצנעת 10 -20 ליטר קומפוסט מתחת לטפטפת או אביזר השקייה אחר.
הקומפוסט סופח איליו את עודף הבורון והעצים ישתקמו תוך 2 -3 חודשים.
אחרי מספר שנים לאחר התפרקות הקומפוסט יש לחזור על הטיפול.

 

עץ פגוע מעודף בורון
עץ בריא

גומא הפקעים Cyperus rotundus =סעידה, כיצד לחסלו ?

כתב: רן פאוקר

טיפול בראונד-אפ יחסל רק את הפקעים  שהציצו ויש לחזור על הטיפול במשך זמן רב בטיפולים חוזרים עד להשמדת כל הפקעים הרדומים שבקרקע.
כדאי לשים לב:
א.החומר נקלט בעלווה, לכן יש לרססו על צמח רענן. השלב המיטבי הוא בזמן הפריחה.
ב. אם רוצים לנקש את העשב המרוסס יש להמתין עד לשלב של תמותה מלאה, כדי לא להפסיק את תנועת החומר אל הפקעת.

גומא הפקעים לא גדל בצל וניתן לנצל עובדה זו לחיסולו :

1. בדשא גידול טוב שלו בתוספת כיסוחים סדירים ינוונו בסופו של דבר את העשב.
2. מחוץ לדשא ראוי לגדל צמחים שיכסו לגמרי את פני השטח וייצרו הצללה מלאה שתנוון את העשב, עד שהצמחים יגיעו לשלב זה, יש לעשב את הגומא או לרסס אותו בראונד-אפ. תוך הקפדה לא לפגוע עם חומר הריסוס בצמחים הרצויים.

 

(אבי טל, משה סיבוני, חגי יסעור, ברוך רובין. בהשתתפות: עזרא יסעור, שאול גרף ודוד כהן 2002 ) קישור לאתר במרשתת ממנו ניתן להוריד המאמר
פרק ההצללה מתאר: התירס הצפוף הפחית את מספר הפקעים בלמעלה מ– 90% בהשוואה לביקורת.
3. מחוץ לדשא אפשר להיעזר בפריסת "פלריג" חדיר למים שיקל על הטיפול בעשב עד לכיסוי השטח ע"י הצמחים, הוא ימנע ממרבית העשב לגדול. זה שיחדור את הפלריג קל לעשב אותו.
4. אפשר גם לגדר את החלקה הנגועה בגומא הפקעים ולגדל עופות בשטח המגודר. העופות יחסלו כל עלה של העשב שיציץ. העשב לא יוכל לבצע פוטוסינטזה וימות מרעב. ובאותה הזדמנות העופות יזבלו את הקרקע.

גומא הפקעים, אבינועם דנין. צמחי ישראל ברשת

טיפול/הדברת עשבים גם באמצעות מונעי הצצה

ראה שני מאמרים:
1. טיפול/הדברת עשבים
http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=2676&cat=168

2. הדברת עשבים רעים באמצעות קוטלי עשבים מונעי הצצה.

http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=2695


כיצד ניתן למנוע יצירת עמידות לחומרי ההדברה אצל העשבים הרעים

הנחיות לממשק הדברת עשבים נכון

נכתב ע"י: שי כיתאין, טוביה יעקובי
הדפון מתאר בקצרה את ממשק הדברת עשבים הנכון. בנוסף טבלה המסווגת את חומרי ההדברה לקבוצות ע"פ מנגנוני הפעולה שלהם וסכנת הווצרות עמידות של הקבוצה.

מצ"ב קישור לקובץ ההנחיות המלא בפורמט PowerPoint:

ריסוס שולי דשא באמצעות ראונד-אפ = Glyphosate

כתב: רן פאוקר
בריסוס פס ישר, כאשר שולי הדשא עדיין לא גדלו הרבה מעבר לקו אותו אנחנו רוצים, נקבל פס ריסוס נקי וחלק.
למרות שהחומר הוא סיסטמי(כלומר, חודר למערכת הצמח ונודד בה מנקודת החדירה לשאר חלקיו), בריסוס השוליים מקבלים פס ישר ללא נדידה, לאורך השלוחות אל מעבר לפס הריסוס. הסיבה: החומר נודד בצמח עם חומרי ההטמעה, השלוחות משתרשות במפרקים ובכך הופך כל מפרק לצמח "נפרד", שאיליו לא נודדים חומרי ההטמעה מהמפרק השכן.
החומר מתפרק בקרקע ולא יפגע בצמחים שכנים כל זמן שרחף שלו לא פגע בהם.
יש להיזהר לא לרסס כאשר ישנם מים "עומדים" על-פני הקרקע, במצב זה עלול החומר לחדור לשורשי הצמחים השכנים ולפגוע בהם.
בכל מצב אחר החומר בטוח.

מתקן שתיה לנקרים להקטנת הנזקים לצנרת ההשקייה.(גנודרמה  Ganoderma )

יש ונקרים גורמים נזקים חמורים בדרך בה הם מחוררים את צנרת ההשקייה בחיפושם אחרי מי-שתיה.

מושבניק (לצערי אינני מוצא את שמו) ממושב מרחביה התקין לפני שנים רבות מתקן שתיה לנקרים.

 

את המתקן מאזנים כך שפני המים בחלק הפתוח לשתייה יהיו נמוכים ב-  3.5 ס"מ מפני הצינור. כך רק נקרים בעלי המקור הארוך יוכלו לשתות.

יש למלא את הבקבוק מחדש אחת לשבוע.

 

מתקינים את המתקן באזור בו הנקרים מחוררים. המתקן פותר את מרבית הנזק. במקרים שהנזק ממשיך קוראים להחברה להגנת הטבע והם לוכדים את הנקר "הסורר" ומסלקים אותו לאזור בו לא יזיק.

יש לזכור שהמתקן לא פותר את בעיית החירור ע"י עורבים.

נקר מחורר חור עגול ו"נקי", העורב קורע קרע.

 

מידע על זחלי "תהלוכן האורן"  ו"תהלוכן האלה"

מצגת מעולה של השרות להדרכה והמקצוע בשה"מ

 

מידע על שזחלי "תהלוכן האורן" ו"תהלוכן האלה" ( טוואי התהלוכה ) בקיבוץ שמיר

לפניכם מידע מתומצת על-מנת שלא תפחדו מכל "דובון" מזדמן.
הזחל הוא כידוע שלב בגלגולו של פרפר/ עש מביצה לבוגר.

זחלי "תהלוכן האורן" טווים את הקן על ענפי עץ האורן. הם עושים זאת בחודשי החורף. הזחלים ניזונים ממחטי העץ ופוגעים בו. בחודשים מרץ ואפריל הזחלים יורדים מהעץ ומתגלמים באדמה בעומק של כ- 15 ס"מ.
בדרך לאדמה הם מסתובבים בשיירה כשאחד מחזיק באחוריו של חברו ומכאן בא שמם! צבעם חום.

סכנות:
בחלק משלבי ההתבגרות של הזחל- השערות שלו רעילות והן צורבות ומגרדות וגורמות לדלקת מקומית ואדמומיות. במקרה של חדירה לעין תיגרם דלקת ואף יכול להגרם עיוורון זמני ובמקרים קשים תמידי.

דרכי טיפול ומניעה:
יש ללמד את האוכלוסיה הבוגרת והצעירה לזהות את הזחל ולהמנע מכל מגע עמו. במקרה של נגיעה ביד או בכל חלק גוף חשוף, יש לרחוץ במים זורמים ובמידת הצורך לפנות לטיפול רפואי.
במקרה של חדירת השערות הצורבות לעין- יש לשטוף בזהירות ולהגיע בהקדם לבית החולים. אין לשפשף את העין ואת העפעף (פעולה זו תגרום לנזק רב יותר).

הדברה:
ענף הנוי בשיתוף עם התברואן דואגים לריסוס כל הכינים ו/או טיפול לעץ דרך הזרקת חומר ההדברה לגזע. במידה וראיתם עץ או איזור נגוע יש לדווח על כך מיד לאסנת פיאנקו או לאלי סרף.

 

זחלי "תהלוכן האלה" אוהבים בעיקר את האלה הא"י והאלה האטלנטית אך לעיתים נראים גם על אלת המסטיק.
בוקעים בחורף וכשקר הם יושבים בקבוצה בקצה ענף ואחר-כך הם מסתובבים ואוכלים את העלים. בחודשים מרץ ואפריל הם יורדים מהעץ ומתגלמים באדמה. בזמן זה רואים אותם צועדים בשיירות. צבעם אפור, להבדיל מצבעו החום של "תהלוכן האורן".

סכנות, דרכי טיפול, מניעה והדברה: בדומה ל"תהלוכן האורן".

השנה בשמיר נתקלנו בעיקר ב"תהלוכן האלה" אך עדיין ישנם מספר מקומות שנראו והורגשו בהם תהלוכני אורן. אנו חוזרים ומבקשים: במידה וראיתם עץ או איזור נגוע דווחו על כך מיד לאסנת פיאנקו או לאלי סרף.

נבין יותר – נפחד פחות!
אביב פורח ומהנה לכולם!
אסנת.פ – תברואה
אלי סרף – נוי

 

חיסול עצי שיטה כחלחלה ( Acacia saligna cyanophylla)
הצמח הוא קשה הדברה, וקיימת בעיה חמורה של בנק זרעים עשיר ועמיד הזרעים ינבטו גם אחרי 50 שנה ויותר,
כנבטים קטנים קל לרסס עד נגירה בתמיסת 2% גליפוסאט (= ראונד-אפ) + 0.25% גול או במקום הגול 1% אמון גופרתי,
כאשר הצמחים מגיעים לגובה 30-40 ס"מ עדיין ניתן להשמידם ב תמיסת 10% גליפוסאט בתוספת 1% אמון גופרתי.
כאשר הצמח גדל יותר מכך הטיפול:
גיזום הצמח וריסוס הגדמים בתמיסת 30% גליפוסאט. כאשר הגדם מלבלב מחדש ריסוס הליבלוב, אחרי טיפול חוזר אחד או שניים הצמח מת.
החומר לא מזיק לקרקע ולסביבה.

אינני ממליץ לערב גרלון שהוא אכן טוב יותר אבל נדיף והוא עלול להזיק לצמחים שכנים רגישים.

מתחת לצמחים בוגרים ישנו שפע של זרעים. שריפת הקרקע באזור בו גדלו השטים, משמידה חלק מהזרעים ומעודדת שבירת תרדמה אצל אחרים וגורמת לנביטה חזקה של הרבה מהם. בדרך זו "בנק הזרעים" מתחסל מהר, ומקצר את משך הבעיה.

בהצלחה

 


יש והאש טובה ב"פצע" חלול של עץ(גנודרמה  Ganoderma )
 האש מחטאת. שכבת העץ המפוחם מגינה בפני פיטריות.
בתור ילד עזרתי לאבי יעקב ז"ל ל"פחם" עמודי עץ לפני נעיצתם בקרקע על-מנת

  למנוע ריקבונם. הדבר פעל במשך הרבה שנים. ביערות יש שמדליקים אש באופן  

   מבוקר (להרבה מטרות) בין היתר על-מנת לחטא "פצעים" בעצים.

   בתמונות הבאות טיפול בער-אציל שנפגע קשה מפטריית "גנודרמה" 

שריפת העצה הנגועה בשולי האזור הנגוע
מילוי הפצע בפוליאוריתן מוקצף

ינבוט השדה Prosopis farcta והגה מצוי  Alhagi maurorum הדברתם בגן הנוי.

בעקשנות רבה ניתן לחסל את הינבוט כמעט לגמרי בגן הנוי. לפרטים ראהמאמר

הדברת חלזונות (שבלולים)

החלזונות לא אוהבים נחושת.
ראיתי גן בוטני בקליפורניה בו עטפו כל עץ, שרצו להגן עליו, בטבעת נחושת שמנעה מהחלזונות לעלות.
לכן רצוי לרסס את הצמחים שרוצים להגן עליהם ב- "אוקסיד נחושת" כגון קוצייד
או מגביליו המסחריים. החומר משמש להדברת מחלות בחקלאות האורגנית !!!

החלזונות לא עולים על הצמח המרוסס.
אם רוצים להרוג את החלזונות יש לרסס כאשר הם "מטיילים" על הצמח והם ימותו מהחומר.
ב"נקודה ירוקה" ריסוס ב- % 1.5 – 0.5 "בלו-שילד" בזמן שעלוות הצמחים הייתה רטובה מטל או המטרה והחלזונות "טיילו" חיסל את מרבית החלזונות לרמה לא מזיקה, כמעט טוב כמו שימוש במתזון (או דומיו) אבל ביתרון שהוא ירוק.
טיפול אחד מספיק ובשנה עוקבת טיפול "תיקון" מעשית אין יותר נזקים.

מגדלי פרחים ועלים ירוקים מרססים "אוקסיד נחושת" ומפזרים מתזון, כי הם לא יכולים להרשות לעצמם (דרישות שוק) ולו חילזון אחד במשלוח.

חיסול 100 מ"ר במבוק בגינה ביתית.

שאלה:
בגינתנו 100 מ"ר של במבוק שברצוננו לחסל. אנחנו מעוניינים לא לפגוע בקרקע עם חומרי הדברה. המליצו לנו לשפוך על הצמחים מים רתוחים. מה עלינו לעשות ?
תשובה:
חיסול 100 מ"ר במבוק בגינה הביתית אכן יכול להות מטרד קשה.
כמי שחיסל כמה וכמה כתמי במבוק גדולים, (בגלל טעות במיקום השתיל הראשוני) הנושא לא קל ואפילו קשה. לכן:
1.חיסול מכאני:
אם מבחינה טכנית ניתן להיכנס לשטח עם מחפרון, הטוב ביותר להוציא בצורה מכאנית. יש להקפיד לנקות כל חתיכת קנה- שורש שאם לא כן מכל שארית יגדל צמח חדש, שיהיה צורך לחסלו מאוחר יותר. דרך זו היא הקצרה ביותר, היות וממילא יהיה צורך להוציא את הגדמים המתים לאחר חיסולם בדרך אחרת. (היות ועד שיתפרקו בריקבון יעברו מספר שנים !!)

2. מים רותחים
א. מים רותחים לא יחסלו בפעם אחת 100 מ"ר של במבוק, ויהיה צורך להחדירם לעומק של יותר מ-60 ס"מ תוך כדי שמירתם במצב רתוחים, על-מנת לחסל את כל קני השורש של הבמבוק !
ב. מים רותחים מעקרים קרקע בצורה מעולה. בשנת 1962 ביקרתי במשתלות ב"בוסקופ" הולנד. שם חיטאו את כל קרקעות המשתלה בקיטור. קיבלו קרקע מעוקרת שהיה צריך להחיותה מחדש.

3. טיפול כימי בריסוס:
אם לא ניתן לחסל מכאנית, יש לגזום את הקנים של הבמבוק, לחכות ללבלוב החדש ואותו לרסס בראונד- אפ. מעט מאוד ראונד-אפ (= גליפוסאט) יגיע לקרקע ומה שיגיע לקרקע יתפרק למוצרים לא מזיקים לסביבה! יש לחזור על פעולה זו מספר פעמים במשך עונת קיץ אחת לפחות !!!!!!!!!!
ראונד- אפ (= גליפוסאט) בניגוד למים רתוחים לא פוגע בפאונה של הקרקע ולא צריך להחיותה מחדש.


מדוע ממליצים לחסל יבלית בגן?
תשובה:
יבלית לא רצוייה בגן מהסיבות:
1. היא מתחרה על המים והמזון עם צמחים אחרים.
2. היא מפריעה לצמחים אחרים לגדול. ישנן הערכות על הפרשת חומרים אללופטיים שמפריעים לצמחים
אחרים.
3.כאשר יש מספיק מים ומזון לכול הצמחים וגם ליבלית אפשר לגדל, עצים ולכסח את היבלית מתחתם,
בלי לחסלה. מקבלים משטח מחופה (לא יפה כמו דשא) ונקי.
להרבה מיני צמחים היבלית תפריע בהתאם לסעיפים 1, 2 וגם "תטפס" ותגדל מעליהם.
4.לגדלה כדשא, זו אפשרות מעשית, אבל כדי שהדשא יהיה יפה יש לדשנה ולהשקותה יחסית הרבה לדשאים           אחרים, ולכן יש גם לכסחה יותר. אני "מתגבר" עליה במדשאות באמצעות שתילת מין דשא אחר בתוכה (קיקויו, בת- יבלית דרומית= דרבן, צר-גב = בופלו) (להביא קישור) שבמשך הזמן משתלט על היבלית.
5. ריסוס בין הצמחים בראונד-אפ במינון של 2%-3% לא יזהם את הקרקע החומר מתפרק לחומרים לא מזיקים.    יבלית בין צמחים ועליהם. ניתן לרסס בפוקוס אולטרה, בדגנול או בחומרים דומים שפוגעים כמעט רק בדגניים. יש מספר רחבי עלים שקצת רגישים לחומר. רצוי לבדוק בפינה פחות חשובה !
בהצלחה


ריסוס עשבים מקטין נביטה בשנה עוקבת, בזמן שעיבוד קרקע מעודד נביטה עוד באותה עונה (ראה תמונה).
זו עובדה ששמנו לב אליה במשך הרבה שנים, ההשערה שלנו, שריסוס ללא עיבוד מונע חשיפת הזרעים לאור ובכך מונע נביטתם.

מחיפוס בספרות המקצועית ניתן לראות שלהרבה מיני זרעים דרוש הבזק אור להשריית נביטה, וזאת בנוסף לגורמים אחרים כמו: רטיבות ושבירת תרדמה, מינים אחרים נובטים דווקא בחושך, גם לאורך גל האור ישנה השפעה מעודדת נביטה או מעכבת אותה.

לפני יותר ממאה שנה בדקו בגרמניה את נושא חשיבות האור לנביטה (ראוי לציין, שלסיפור הבא לא מצאתי אסמכתה):
חרשו בטרקטור בחושך מלא מבלי להדליק את אורות הטרקטור, לא נבטו זרעים.
הדליקו את פנסי הטרקטור הזרעים נחשפו להבזק אורות פנסי הטרקטור בזמן הפיכת הקרקע על-ידי המחרשה. העשבים נבטו.

אצלנו מרגע שעברנו לריסוס עשבייה במקום עיבוד הקרקע, פחתה מאוד נביטת העשבים בשנה העוקבת ללא ריסוס נוסף (ראה תמונה). עיבוד קרקע שטחי בדיסקוס גרם לנביטת שטיח של עשבים שהעיבוד חשפם לאור.

הריסוס אשתקד, העיבוד בשנה בה צולמה התמונה.

דחיית ציפורים מאכילת צמחים.

 מדי פעם אנחנו נתקלים בצמחי עציץ או צמחים בגינה שהציפורים (דרורים, בולבולים ואחרות) אוהבות לאכול, עד כדי חיסול הצמח.
פתרון פשוט ביותר הוא ריסוס הצמחים שנתקפים ב"מסורול". החומר אמנם רעיל, ויש להיזהר בשימוש בו בהתאם לתוית של החומר. יתרונו של החומר שהשימוש בו נקודתי,  והוא לא פוגע בציפורים אלא רק דוחה אותן, ברמה כזו שהן לומדות: בחלקה זו / בעציץ הזה לא נוגעים.
על- פי תצפית שדה שלי (רן פאוקר) הן מלמדות גם את הדורות הבאים תובנה זו. ריססתי חלקת אפטניה לבובה ב"מוסורול " מצד אחד של שביל צר , בצידו השני לא ריססתי. רוסס ריסוס אחד בלבד. במשך מספר שנים הדרורים לא נגעו בחלקה המרוססת, בעוד שהן עשו שמות בחלקה שלא רוססה.
ראוי לזכור, שהמטרה או גשם שוטפים את החומר, וישנם מקרים בהם יש לרסס ריסוס נוסף לאחר השטיפה.
"מסורול" שייך לקבוצת הקרבמטים מכיל 500 גר'/ליטר Methiocarb
משך חיי זרעים, עמידות זרעים, (life of seeds)

בשנת 1979 (לפני 33 שנים) שתלתי בגינה קיקיון מצוי 'אדום' Ricinus communis 'Carmencita' (red) כמו זה שבתמונה. הצמח גדל לגובה 3 מ', הבשיל עונה אחת זרעים, ונעקר. מאז ועד היום- 2011 עדיין נובטים עשרות צמחים, כל זמן שהקרקע נחשפת לאור, רובם קיקיון מצוי (ירוק). והשנה לראשונה שוב אחד אדום.
זרעי הקיקיון שמרו על חיוניותם בקרקע במשך 33 שנים לפחות.
כאן משתלב עניין מעניין נוסף לנושא הדברת עשבים (=צמחים לא רצויים), והוא "בנק הזרעים".
שימו נא לב, צמח אחד של קיקיון , שנושא זרעים גדולים בשנת גידול אחת סיפק זרעים לנביטה של עשרות צמחים גם אחרי 33 שנים .
לכן בטיפול בצמחים לא רצויים ראוי לטפל כבר בצמחים הבודדים שמופיעים עוד לפני הבשלת הזרעים. כך נקטין את הבעיה ונחסוך משאבים רבים.

 

קיקיון מצוי 'אדום' Ricinus communis'Carmencita'
כנימה קמחית  הלנטנה Phenacoccus parvus.
 
בלנטנה  שסובלת ממחסור במים מופיעה בשנים האחרונות כנימה קמחית של הלנטנה. ברמה שמסכנת את הצמחים.
ראוי לזכור , שהטיפול היעיל ביותר נגד פגעים הוא " הצמח הנכון למקום, לתנאים ולעונה" –"עשרת הדברות לגן אקולוגי" הדיבר ה -8  כאן הכוונה לשמירת משטר השקייה נכון !
 
הטיפול:
ראשית הוספנו מיד השקייה.
 ואז (כדרכנו ב- "נקודה ירוקה") בדקנו:
1. ריסוס ב0.03%  מוספילן.
2. גיזום הנוף הנגוע (בחלק מהשיחים עד לפני הקרקע) ושריפתו.
 
שני הטיפולים פעלו מצויין|
מסקנה בצמחי לנטנה  לשים לב:
–         לא להצמיא אותה.
–          לעקוב ולבדוק הצמחים, ומיד עם הופעת המזיק (על-פי רוב בגלל הזנחה בהשקייה !!!)
–         לגזום החלק הנגוע ולשורפו.
 
ראוי לציין:
–         שה"נזק" מגיזום הצמחים עד הקרקע "שכרו יוצא בהפסדו", הצמחים מחדשים גידול ומרעננים השיחייה.
–         זה הטיפול "הירוק" ביותר שיש.
כנימה קמחית הלנטנה Phenacoccus parvus , צילום ש. ביטון

 

גל החום גרם לעקת החום
בקיץ 2012 היה גל חום ייחודי בטווח שנים רבות. הוא התאפיין ברמת טמפרטורות גבוהות למשך זמן ארוך במיוחד..
בגני "נקודה ירוקה" נצפתה תופעה של צריבת נוף קיצונית (ראה תמונה) בצמחים שגדלו בשמש. הפגיעה במינים כמו:  קיסוס החורש Hedera helix, בן-עזרר סוככני 'כהה' Rhaphiolepis umbellata 'ovata' '. פיטוספורום יפני 'ננסי' Pittosporum tobira 'wheeler's-dwarf'.
מינים אלו גדלים בגן כבר הרבה שנים ללא סימנים כל שהם של עקה, גם במשך שנות בצורת רצופות. קיץ 2012 הוא כאמור קיץ יוצא דופן, הוא בא אחרי חורף בעל רמת משקעים ממוצעת. משטר ההשקייה לא שונה. כך שיש להניח שהפגיעה בצמחים היא תוצאה של עקת חום.
תוספת של 100 מ"מ השקייה נקודתית לצמחים סובלים  אוששה את מרבית הצמחים, בנותרים נעצרה הפגיעה, והם יתאוששו בסתיו.
ראוי לציין, שמצב זה מראה על ניהול השקייה לקוי. אנחנו מקפידים להשקות על-פי תוכנית השקייה מסודרת, שמבוקרת מדי שבוע. על-סמך "שפת הגוף של הצמח" (=דוד שדה ז"ל משדה יעקב). ובניהול תקין היינו חייבים לצפות עקה זו בשלבים מוקדמים יותר, כך אפשר היה למנוע הנזק.
תופעה זו נצפתה בגנים רבים ברחבי הארץ.
עקת חום Heat stress

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן