כפי שנכתב במאמר גובה כיסוח אסור להוריד בכיסוח אחד יותר מ-40% מגובה העלווה, הסיבה לכך היא:
בעלווה החשופה לאור מתפתח הכלורופיל (הצבע הירוק) שאחראי לייצור הסוכרים בצמח. ככל שיורדים בתוך עלוות הדשא לעבר הקרקע מגיע פחות אור ויש פחות כלורופיל עד לשלב בו העלווה בצבע לבן ללא כלורופיל פעיל, ומתחת אפילו חום צהוב.
כאשר מקרקפים את הדשא (ראה תמונה) כלומר, מכסחים נמוך קרוב לפני הקרקע מסלקים אל כל השכבה המכילה כלורופיל פעיל.
אחרי הקרקוף על צמחי הדשא לגדל עלווה חדשה, שתוריק ותייצר מחדש סוכרים. עד לחידוש ייצור הסוכרים הצמח חי על רזרבות האגורות בתוכו.
יש להוסיף ולציין, שקליטת המים והמינרלים מהקרקע נעשית רק על-ידי היונקות שעל גבי קצה השורש. יונקות אלו חיות רק מספר ימים. כלומר, כדי שהצמח יישאר בפעילות עליו כל הזמן לגדל שורשים חדשים. פעולה הדורשת סוכרים (לאנרגיה,לבניית השלד והמוצרים התוך תאיים).
פעולה כזו בשיא חום הקיץ עלולה לחסל מיני דשא שונים .
הסיבות:
– קרקוף חושף את בסיס הצמחים שהיו בצל לקרינת שמש חזקה, והצמח סובל מצריבת שמש בדיוק כמונו בחוף הים. סבל קשה לחלק מהמינים.
– על הצמח להשקיע הרבה סוכרים לבניית עלווה מחודשת, אבל צריך גם להמשיך ולגדל שורשים , שגם הם זקוקים לסוכרים. בתחרות על מלאי הסוכרים המוגבל בין הנוף המתחדש לשורשים מפסידים השורשים, אין מספיק התחדשות שורשים, אין מספיק יונקות ונפגעת קליטת המים והמינרלים.
במינים מסוימים כגון זיפ-נוצה חבוי (קיקויו) Pennisetum clandestinum תופעה זו גורמת לתמותת צמחי הדשא.
קרקוף הדשא באביב איננו גורם נזק , בעונה זו קרינת השמש וההתאדות ממותנות, צריכת המים על-ידי צמחי הדשא נמוכה, והם אינם סובלים מצריבת שמש. לכן באביב צמחי המדשאה יחדשו גידול תוך מספר ימים והדשא יחזור ויוריק מהר.