1. משך חשיפתו של אורגניזם לאור במשך יממה.
2. אורך היום האופטימלי הנדרש לפעילותו התקינה של אורגניזם.
צמחים מסוגלים "למדוד" פוטופריודה כאשר למעשה הם מודדים "זמן חושך" (יותר מאשר זמן-אור). פעולה זו מתבצעת בעזרת פיגמנט הנקרא פיטוכרום.
פוטופריודה משפיעה בצמחים על המעבר מצמיחה וגטטיבית לצמיחה רפרודוקטיבית (הופעת ניצני פריחה) וכן על תהליכי נביטה בזרעים מסוימים ועוד.
על פי תגובתם לפוטופריודות שונות מחלקים את הצמחים ל- 3 קבוצות: צמחי יום ארוך, צמחי יום קצר ואדישים לאורך היום.
להרחבה קיראו במאמר "אור וטמפרטורה כגורמים המשפיעים על הפריחה" מאת: מסד י.
http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma125.htm
שנלקח מאתר: העמותה לקידום החינוך המדעי בגליל
http://www.edugal.org.il/
הרבה זרעים זקוקים לאור לקבלת השרייה לנביטה.
בניסוי שנערך חרשו בלילה כאשר האירו עם פנס לאחורי הטרקטור, הזרעים שבקרקע היו חשופים לאור למשך הזמן שלהב המחרשה הפך את הקרקע (כלומר למספר שניות) זה הספיק להשרות נביטה.זרעים אחרים לא נבטו כאשר כיבו את האור הטרקטור.עץ אלמוגן Erythrina שגדל ליד פנס רחוב הצד ליד הפנס לא נושר ורגיש יותר לקרה בחורף. זה נכון גם לצמחים אחרים, לא לכולם. כלומר ההשרייה לנשירה היא אורך יום קצר (כך קוראים לזה), אבל המשפיע הוא אורך לילה ארוך והפנס "שובר" את אורך הלילה.
זיגוקקטוס Zygocactus
זה ברור הפריחה מושפעת מעוצמת האור.אצלי הצמח שבקצה המרפסת פורח בצד שפונה לשמש לפני החלק האחר (ראה תמונה), הוא פורח מספר שבועות לפני זה שבתוך המרפסת !
ייחור הינה שיטה שבאמצעותה ניתן ליצור מצמח אם צמחים זהים גנטית ע"י השרשת ענפים. כלומר, באמצעות ניתוק ענף מהאם והשרשתו באמצעות הורמון השרשה במצע הגידול ניתן ליצור צמח חדש (זהה לחלוטין מבחינת גנטיקה ומין) לצמח האם. לשיטה יתרונות רבים, בעיקר עבור מגדלים המעוניינים בתוצאות אופטימליות. היתרון הברור ביותר הוא שהייחור יגדל מהר יותר יחסית לצמח שהונבט באדמה ולרוב יהיה בוגר מינית מייד לאחר ההשרשה. בנוסף מכיוון שאנו מכירים את צמח האם, ברור לחלוטין איזה צמח נקבל ואילו תכונות יהיו יהיו לו.
צורת ריבוי בצמחים באמצעות אברי הצמח, ולא באמצעות הזרעים. בצורת ריבוי זו זהה הצמח החדש לצמח האם בשונה מרבוי מיני. בין צורות הריבוי הוגטטיבי: חלוקה, נצרים/חוטרים הרכבה, הברכה, ייחורים ושלוחות. ריבוי וגטטיבי הוא תכונה של הרבה צמחיים ואינו מיוחד לצמחים המגודלים על-ידי האדם.
ציטוט מתוך עבודת גמר של יעל ברנד בהדרכת יובל אשד, "אללופתיה – – נוכחות חומרים מעכבי נביטה בעלים ובקליפות של עצי יער בישראל". בית הספר התיכון השש-שנתי, כפר הילדים והנוער ויצו הדסים. דואר הדסים 42845, 09/8998750 למאמר
מושג האללופתיה הוגדר לראשונה ע"י מוליש בשנת 1937 (ויזל 1987) תופעת האללופתיה (Allelopathy) יוחסה להשפעה מדכאה של אורגניזם, או מיקרואורגניזם, אחד על משנהו. התופעה תוארה על רקע יחסי הגומלין בין אורגניזמים שונים בבית הגידול.
אפקט האללופתיה תלוי בחומר כימי אשר מתווסף לסביבה ולא מאפשר את קיומם של אורגניזמים אחרים. דבר זה הוא המבדיל את תופעת האללופתיה מתופעת התחרות, אשר מערבת מחסור של מרכיב מסוים מהסביבה אשר דרוש לאורגניזמים של אותה סביבה, כגון: מים, מינרלים, מזון ואור.
למרות שהתופעה מתוארת כהשפעת אורגניזם א` על אורגניזם ב`, ייתכן גם כי אורגניזם ב` יילחם בדיכוי בחזרה, עם המרכיבים הכימיים שלו.
אחת הדוגמאות הידועות לתופעת האללופתיה היא השמדת בקטריות ע"י חומרים המופרשים מקורי פטרית הפניציליום.
השפעת האללופתיה בולטת במיוחד בתחומי היערנות, החקלאות והגננות (Alonzo C. Thompson. 1984).
חירוק מבצעים על-מנת לעודד פריצת עין רדומה.
בקודקוד הגידול מיוצר אוכסין שבכמות גדולה מעכב פריצת ענפים מעיניים רדומות ואת גדילתם.
האוכסין נודד מקודקוד הגידול כלפי מטה בצינורות השיפה שבקליפת העץ.
בפעולת החירוק מוציאים חלק מקליפת העץ שמעל העין שאת גידולה מעונינים לעודד. הסרת הקליפה עוצרת את זרימת האוכסין אל העין שמתעוררת לגידול תוך מספר ימים.
את החירוק עורכים כ 1- 1.5 ס"מ מעל העין הרדומה בצורת חצי ירח מספר ימים לאחר זריחתו (או שקיעתו) בהיקף של כ שליש הענף. מוציאים את הקליפה בשיא הרוחב כ 5 מ"מ.
לחץ המים שבתוך התא הצמחי על דפנות התא. הטורגור גורם למתיחת התא והוא הסיבה לזקיפותם של עלי הצמח. איבוד הטורגור (בעקבות איבוד מים) גורם לנבילה (מצב שניתן לשינויים ע"י תוספת מים) או לכמישה (מות הצמח).
"סכך" זו שכבת חומר אורגני אטומה למים ולאוויר, הנבנית על-פני קרקע המדשאה.
הוא מורכב מ: קני-שורש, שלוחות ושורשים מתים, שעדיין לא התפרקו, ובנוסף אותם מרכיבי השכבה כאשר הם חיים.
ראוי לציין, שוועד הלשון לא קיבל את השם "סכך" היות ששם זה כבר מוקדש לסכך גגות.. אני משתמש בו. מאחר שהם לא מצאו שם קביל אחר, וגם בשפות אחרות משתמשים באותו מונח, שכן השכבה אכן מהווה סכך בדיוק כמו הסכך על גגות. יש המשתמשים בשם "מרבד כסוחת" שהוא שגוי, למיטב הבנתי,היות שהכסוחת היא גורם שולי להיווצרות הסכך.