מים אפורים להשקיית הגינה כן/ לא

כותבת לימור גרובר

מים אפורים – טיהור ומיחזור

בעקבות משבר המים והאיום הגובר בהטלת קנס/מס/הטל בצורת בגובה של 28 ₪ לכל מ"ק מים צריכה עודפת מעל למכסה שלא מתחשבת בצורכי הגינה. הולך וגובר שימוש ביתי לא אחראי במים אפורים.
בנוסף לנזק לקרקע ולבריאות הציבור שימוש ביתי במים אפורים איננו חוסך מים למדינה באותם ישובים בהם קיים מט"ש(מכון טיהור שפכים) מרכזי. מים במט"ש כזה מנותרים באופן קבוע ומועברים לחקלאות להחלפת מים שפירים.
לימור גרובר שותפה בחברת עפרה הידרוס מציגה במאמר אחראי מאוד את הבעיה והפתרונות הטובים באמצעות אגנים ירוקים. רן פאוקר"נקודה ירוקה"

מהם מים אפורים –
מים אפורים הנו זרם הביוב הבייתי שלא בא במגע עם תאי השירותים. כלומר מי הכיורים, האמבטיות, מקלחות, מדיח כלים ומכונת כביסה וגם מי כיור המטבח בתנאי שחלק ממערכת טיהור המים האפורים תכלול מפריד שמנים.
על מנת למחזר מים אפורים לצורך השקיה וגינון או לצורך השבה לאסלות יש ראשית לעשות הפרדה במקורות המים. כלומר, על האינסטלאטור להתקין צנרת כפולה המובילה את המים מתאי השירותים ישירות לביוב המרכזי ואת המים האפורים למוצא בגינה בו ניתן להתקין מערכת למחזור מים אפורים.
בבתים בנויים שבהם לא נעשתה הפרדה מראש של הצנרות, ניתן לתעל חלק ממקורות המים ולמחזרם באמצעות צנרת המותקנת מחוץ למבנה. במקרים אחרים, במידה ואין יכולת להפריד את הצנרות אך יש רצון למחזר את המים, ניתן להתקין מערכת המטהרת את כלל שפכי הבית, אולם כאן מדובר בביוב שיש לטפל בו באמצעים הראויים.

מה מכילים מים אפורים:
מקובל לחשוב שמים אפורים הינם החלק הנקי של הביוב ואינו מצריך טיפול אינטנסיבי כשם שנדרש ממערכות ביוב המכילות עומסים אורגניים גבוהים. עם זאת, בבדיקה שנערכה לכמות החיידקים הפתוגניים הקיימים במים אפורים עולה כי בכמות של 100 מ"ל מים אפורים יש קרוב ל 10,000,000 חיידקי קולי צואתי. מיותר לציין שמים אלו אינם ראויים לשימוש כלשהו ללא טיפול שכן מדובר במים הדומים בערכים למי ביוב. בעיה נוספת שקיימת במים אפורים הנה כימיקאלים הקיימים בסבון, באבקות הכביסה ובאבקות הניקוי של מדיח הכלים. דטרגנטים אלו מכילים שמנים, כלורידים, זרחן ובורון. אלו כימיקאלים שיכולים לגרום לעיקור הקרקע במידה ולא מסלקים אותם מהמים האפורים. תוך תקופה של 7-10 שנים מסתמנת ירידה הדרגתית בפוריות האדמה עד לעיקור מוחלט. במקרה כזה יהיה צורך להחליף את האדמה.
בנוסף, המים האפורים מכילים מוצקים מרחפים אותם יש לסלק באופן מכאני.

הטיפול במים אפורים דורש התייחסות במספר מישורים:
טיפול ביולוגי – חיידקים פתוגנים – דו"ח ועדת ענבר אשר קבע תקני איכות קולחין, קובע כי רמת חיידקי הקולי הצואתי המותרת להשקיה בלתי מוגבלת הנה 10 חיידקי קולי ל 100 מ"ל מים. יש להוריד את רמת החיידקים המזהמים לרמה המצוינת, זאת מאחר והשקיה במים לא מטופלים יכולה לגרום למחלות מעיים קשות ולהידבקויות חוזרות ונשנות. מעבר לכך, התרבות חיידקים יכולה לגרום לריח רע במים ובעקבות כך לגינה אותה משקים עם המים הללו.
טיפול כימי – סילוק כימיקאלים – מים אפורים מכילים כימיקאלים הקיימים בדטרגנטים. לדוגמא, כלורידים שמהווים בעיה לאומית ארוכת שנים בהתמודדות עם הביוב וגורמים לנזק רב, קיימים מעל הרמה המותרת להשקיה. מעבר לכך קיימת בעיה גם עם הזרחן והבורון שמופיעים בריכוזים הגבוהים ב 100% ויותר מעבר לרמה המומלצת בועדת ענבר.
טיפול מכאני – סילוק מוצקים מרחפים – בעייה נוספת של מים אפורים אשר נוטים להקל בה ראש היא המוצקים המרחפים. מים שמקורם בכביסה, מדיחי כלים, אמבטיות וכיורים מכילים סיבי בגדים,שערות, צברים של סבון ו/או משחות שיניים וגו'. גורמים אלו, אם אינם מטופלים, תוך מספר חודשים יגרמו לסתימת המערכת והצנרות. יש לשקע את המוצקים המרחפים לפני כניסת המים למערכת.

התייחסות משרד הבריאות – משרד הבריאות יודע שקיימת דרישה מהמגזר הפרטי למערכות מים אפורים, אך מעדיף לעצום עין ולהתעלם באלגנטיות ביודעו שרבים מתקינים מערכות מים בביתם ללא פיקוח והנחיות. המשרד להגנת הסביבה, שבעזרתו נקבעו תקנות ועדת ענבר, מצדד בהתקנת מערכות טיהור מים אפורים למגזר הפרטי אך מבין את בעיית האכיפה שכן ישראלים רבים מתייחסים למים האפורים בקלילות יתר ומשקים במים שמהווים מטרד סביבתי ולעתים אף מסוכנים.
כיום משרד הבריאות נותן אישור עקרוני למערכות טיהור מים אפורים במגזר הציבורי בלבד, כאשר כל פרויקט נדרש לאישור פרטני ובלבד שתהיה חברת תחזוקה שתטפל במתקני הטיהור.
בחו"ל המצב שונה לחלוטין. בשנת 2002 חוקק במדינת אריזונה שבארה"ב חוק המעודד שימוש במים אפורים. החוק ליברלי במהותו וקובע מספר כללי מותר ואסור בתחום. החוק קובע למשל כי השימוש במים אפורים ללא טיפול מסיבי מותר לבית הפרטי בלבד, לעסקים ומוסדות נקבע סטנדרט מערכות אחר לחלוטין. מאז, אומץ החוק ע"י 12 מדינות בארה"ב ועוד מספר דומה של מדינות דנות בו בימים אלה. בנוסף אומץ החוק בשינויים קלים ע"י אוסטרליה, יפן, גרמניה, אנגליה, ואף ירדן וקפריסין. קפריסין וחלקים שונים באוסטרליה אף הנהיגו מערכת סבסוד עבור התקנת מערכת להשבת מים אפורים .בישראל, באיחור רב, מתבצעת פעילות מקבילה אך נפרדת של מספר חברי כנסת להעביר חקיקה בנושא, בצמידות לחוק הליברלי האמריקאי.

מתקני הטיפול הקיימים בשוק – קימות היום מספר אסכולות בשוק ומספר שיטת המטפלות במים אפורים. אסכולה אחת הטוענת שאין בכלל צורך לטפל במים אפורים וניתן להשקות עימם את החצר בהשקיה תת -קרקעית וללא אגירה. אסכולה זו היא שגויה מיסודה שכן בהתאם לבדיקות מים מדובר בהשקיה, גם אם טמונה, של מי ביוב לכל דבר ועניין. השקיה כזו חושפת את דיירי הבית להידבקות במחלות מעיים ולאטימת הקרקע בטווח הרחוק.
האסכולה השנייה גורסת כי יש לטפל במים, עם זאת, קיימות מספר שיטות בשוק שעושות רק חלק מהעבודה כפי שיצוין להלן:
מערכות טיפול המשתמשות ב UV – ה UV קוטל את החיידקים הפתוגנים, אך לא פותר את בעיית הכימיקאלים במים בשום אספקט. מערכת כזו תגרום בטווח הרחוק לאטימת הקרקע.
מערכות טיפול המשתמשות באמצעים כימיים לטיפול בפתוגנים – מערכות אלו מחדירות כימיקאלים כדוגמת כלור לצורך הטיפול בפתוגנים, אך בכך אינן פותרות את בעיית הכימיקאלים אלא רק מעצימות אותה. שימוש בשיטה זו גורמת לנזק ארוך טווח לקרקע ולאטימתה.
מערכות סינון מכאני – מערכות אלו מטפלות באמצעות מסננים במוצקים המרחפים בלבד (TSS- Total suspended solids). מערכות אלה אינן מתייחסות לחיידקים הפתוגנים ולכימיקאלים במים.
מערכות טיהור טבעיות – מערכות הטיפול באמצעות אגן ירוק נותנות מענה לשלושת הבעיות הקיימות במים אפורים:
מוצקים מרחפים – בשלב הראשון של המערכת מתבצע שיקוע במיכל השיקוע. השיקוע מאפשר רק לנוזלים לזרום לאגן הטיהור ומשאיר את המוצקים במיכל השיקוע.
חיידקים פתוגנים – הבקטריות היושבות על המצעים ובשורשי הצמחים, מפרקות את העומסים האורגניים ומטפלות בחיידקים הפתוגנים ע"י תהלכי טריפה.
כימיקאלים וזרחות – צמחיית המים הייעודית השתולה באגן הירוק צורכת את הזרחות והכימיקאלים כנוטריינטים (חומרי תזונה).
בנקודת האיגום במערכות הטיהור הטבעיות המתבצעות באמצעות אגן ירוק, מתקבלים מים נקיים מחיידקים פתוגנים, כימיקאלים ומוצקים. הטיפול הוא שלם והוליסטי להבדיל ממערכות שעושות רק חלק מהעבודה.

לסיכום אנו ממליצים לכל בית בישראל בו יש גינה ובו יש צריכה העולה על המכסה שהוקצבה מרשות המים (16 קו"ב למשפחה בת 4 נפשות) להתקין מערכת לטיהור מים אפורים. לפני ההתקנה יש לבדוק היטב האם המערכת מטפלת בשלושת הפרמטרים שפורטו להלן: מוצקים, פתוגנים וכימיקאלים. כל מערכת שמשמיטה בטיפול אחד מהגורמים הנ"ל יוצרת פתח לבעיות קרדינאליות בעתיד.
כמו כן, אנו ממליצים לבקש בדיקות מים מהמתקינים בכניסה למערכת הטיהור וביציאה ממערכת הטיהור. בבדיקות אלו תוכלו להיווכח שאכן המערכת עובדת ולא מדובר במתקין פרוביזורי שהחליט לפתוח מעצמת מים בעקבות הביקושים העולים.

המלצה אחרונה – תנו למקצוענים לעשות את העבודה.

 

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן