רן פאוקר

יש שרוצים לטעת עצים צעירים בגן קיים מבוסס. כלומר, ישנם כבר עצים בוגרים וקיים שפע צמחייה, כולם מתחרים עם העץ הצעיר על : אור, מים, מינרלים.   במספר מינים קיימת בעיית אללופתיה   מצד הצמחייה הקיימת כלפי העץ החדש. בכל המדדים האלו יד הצמחייה המבוססת על העליונה.

ראוי לזכור, שהשורשים לא יודעים גבולות, הם גדלים היכן שיש להם מים, אוויר ומזון וגם רחוק מהצמח, עד עשרות מטרים.

בעיית התחרות חמורה במיוחד כאשר יש להחליף עצים מבוגרים שלא מתאימים לגן אשר ניטעו לפני הרבה שנים  על-סמך הידע שהיה קיים אז. והיום, אחרי עשרות שנים, מתברר שאינם מתאימים לגן ולתנאי הגידול בו: קרקע, אקלים, אורך חיי העץ, או שמתבררת הטעות לטעת תדירי ירק כאשר רוצים נשירים, לקבל את חום השמש בחורף, כדי להתחמק מבעיית אפקט המטריה (בעיה חמורה באזורים שחונים)

כדי לא להפסיד את הערך הנופי ושיפור האקלים של העץ המבוגר הגדול יש לגדל בצלו עץ צעיר חדש, שכעבור 10 שנים יחליף את זה שלא מתאים. לאור האמור לעיל זהו אתגר לא פשוט.

אנחנו, ב"נקודה ירוקה" מצליחים להתגבר על התופעה:

1.     באמצעות השקייה נוספת של כ- 160 ליטר לשבוע לכל עץ צעיר. זה מצידו עלול לגרום לעודף מים ששוטף מינרלים לעומק. לכן אנחנו גם מדשנים בנוסף בנדיבות. כל זה כמובן עד להתבססות העץ.

2.    כדי להתגבר על בעיה של יצירת צל על-ידי העץ שמועמד להחלפה, אנחנו מצמצמים בהדרגה את נופו של העץ המוחלף בהתאם לקצב גידולו של העץ הצעיר המחליף.

3.    בדשא אנחנו מקפידים על שמירת אזור ללא דשא בקוטר של 3 מ' לפחות, סביב עץ צעיר. בשמירת קו נקי של האזור הנקי מראה הגן לא נפגם. ניתן לשתול צמחים עונתיים או צמחים בעלי מערכת שורשים שטחית באזור זה. כל זאת היות והדשא מתחרה קשה לעצים צעירים.

פעולה דומה בשיחיות תעזור גם היא.