1. כאשר הסולר רוסס רק בשכבה דקה יש להסיר את השכבה לחפור בור להוסיף (רצוי ) קומפוסט ולשתול.
2. כאשר הסולר הוספג באדמה בשכבה עבה יש לחפור בור בגודל 60 X 60 X 70 ס"מ עומק לכל צמח, לסלק את האדמה המרוססת, למלא באדמה נקייה (רצוי להוסיף קומפוסט) לשתול. עד שהשתילים יגדלו הסולר שנשאר בין השתילים יתפרק.
בהשקייה על-פי זמן איננו יודעים כמה מים אנחנו משקים.
הכמות היוצאת היא בהתאם לגודל הפייה ועיצוב מוציא המים, ובאותה פייה הכמות יכולה להשתנות עד כדי 100% בהתאם ללחץ המים במערכת המושפע גם ממשתמשים אחרים במערכת.
לכן יש להשקות רק על-פי כמות.
לגבי התדירות צריך לפעול כללי על-פי הכלל "משך הריווח כגודל השתיל" (ישנם עוד הרבה משתנים שצריך לתת עליהם את הדעת).
זרעים שזה עתה נבטו משקים מעט מאוד, אבל כשלוש פעמים ביום כדי שהחלק העליון של המצע לא יתייבש.
נבטים בעלי עלים אופייניים ראשונים (אחרי הפסיגים), יש להשקות קצת יותר אבל רק פעם אחת ביום.
פרחי עונה מבוססים יש להשקות פעם ביומיים עד פעם בשבוע.
עצים ושיחים צעירים יש להשקות פעמים בשבוע, בהמשך מרווחים לפעם בשבוע, פעם בחודש-חודשיים. בבגרות העצים והשיחים ישנם מינים ואזורים בהם מפסיקים את ההשקייה.
בכל שלב ושלב מגדילים את כמות המים הניתנת לצמח.
לגבי הכמות ראה:
1. השקיית גינות – טבלה.
את עונת השתילה המועדפת יש להתאים לאקלים, לתנאי המים, שעומדים לרשות הצמח, ולעונה בה פעילות שורשי הצמח המרבית, היות ולקליטה טובה של הצמח דרושה פעילות שורשים מרבית.
את הצמחים יש לחלק בהתאם להתאמתם לאקלים:
קבוצת העונה החמה: בקבוצה זו פעילות מערכת השורשים המרבית בעונה בה הקרקע חמה, כלומר בקיץ, כדוגמת: הינבוט.
קבוצה העונה הקרה : בקבוצה זו פעילות מערכת השורשים המרבית בה הקרקע קרה, כלומר, בחורף, כדוגמת: אורנים, איקליפטוסים, גרבילאות.
צמחים, שאינם רגישים לחורף הנתון באזור הגינה, עדיף לשתול בסתיו עם רדת הטמפרטורה של הקיץ החם.
הצמח, שמתבסס בסתיו, מקדים בעוצמת גידול של עונה את אותו מין שנשתל באביב. זה נכון בדשא, ערערים ואחרים. (נבדק ב-"נקודה ירוקה" ניר-עוז).
מינים רגישים לקור,כאשר הם קטנים, ראוי לשתול באביב, כדי שיתחזקו עד לחורף הקר. מינים הרגישים לקור, השורר באזור הגינה, גם בבגרותם מומלץ להימנע משתילתם באזור הנתון.
למרות העדפתי את הסתיו לשתילה בגן, בשתילת הצמחים בחלקת הניסיונות ללא השקיה (מין שרגיש לחורף שלנו לא נבדק אצלנו) אנחנו שותלים באביב, והסיבה: בשתילה בסתיו יש להשקות השקיות עזר עד בוא החורף, שאצלנו יש והוא מגיע רק בתחילת ינואר. ישנם חורפים בהם אין די גשמים לקיום הצמחים הקטנים בשנה הראשונה (להזכירכם, שבניסיונות הצמחים מקבלים רק שתי השקיות התבססות), בשנה כזו אנחנו לא שותלים צמחים חדשים, בחלקות האקלום.
בשתילה אביבית, כבר יודעים האם ירד די גשם להתבססות הצמחים עד לחורף הבא.
להרחבה במאמר סעיף: Planting season
הפשוט ביותר הוא לרסס 30% ראונד-אפ על היקף הגדם ועל הקליפה שנותרה. אם יהיה ליבלוב חדש לחזור על הטיפול.
יש הממליצים על גרלון, בגינה זה לא מומלץ היות שהוא נדיף והיו מקרים בהם הוא פגע בדרך זו בשכנים רגישים.
הגדם יירקב אחרי מספר שנים ובינתיים הוא יכול לשמש כמעמד לעציץ.
אם הוא מפריע אין ברירה, אלא לקחת גרזן חד לחזור ל- "אנו – באנו" ולאט-לאט לכרסם אותו (לעשות זאת מיד ורק אחר כך לרסס, או לרסס, לחכות חודשיים שלושה ואז לכרסם).
אפשר גם להזמין מכונת כרסום שעולה כסף רב.
שאלה:
יש לי גינה 10X5 מ' מוקפת חומה וסביבה נטועים כ-25 ברושים מסוג טוטם שגובהם כ- 7 מ', בצורת ריש.
אני רוצה להגדיל את המרפסת ולרצף עד כ-60- ס"מ מרחק מהעצים. אך אני חושש שהדבר יפגע בהם. האם יש מקום לחששי ?
מה המרחק המינימלי שעלי להשאיר מהעצים?
תודה מראש,
ישי
תשובה:
מרחק של – 60 ס"מ מהעץ יספיק לעיבוי הגזע להרבה שנים.
רצוי ריצוף חדיר למים (לחברת אקרשטיין יש ריצוף כזה, אולי יש גם לעוד חברות) שאם לא כן כיצד יקבלו העצים מים ?
אם מצד שני של השדרה השטח אינו מחופה בחומר אטום הבעיה קטנה יחסית.
אפשר גם ריצוף אטום, ולהחדיר לריצוף צינורות 4 צול בעומק של כ-1.5 מ' מחוררים לכל אורכם וריקים מאדמה. לכסות את הצינור במחסום רצפה ודרכם להשקות את העצים. להערכתי, צינור כזה כל 2 מ' יספיק (ככל שהקרקע כבדה ניתן לרווח יותר) גם בקרקע חולית. ניתן לקנות בשוק צינורות מוכנים או להכין לבד מצינור ביוב או מכל צינור עמיד אחר.
שאלה:
עברנו לאחרונה לבית עם גינה,
השאלה נוגעת לחמשת שיחי הפיקוסים שנטועים לנו במרחק 2.5 מ' מהבית ופחות מחצי מ' משוחת הביוב המרכזית.
רצינו לדעת אם אנו נשמור על העץ שלא יעלה על גובה של 2 מ' האם השורשים לא יתעבו דיים כדי לעשות נזק לבית ולביוב.
תשובה:
אם תשמרו על צמחי הפיקוס גזומים כגדר חיה קבועה מערכת השורשים שלהם תישאר צנועה יחסית.
בגן הבוטני של "מקווה ישראל" (בניהול המורה והגנן המעולה דוד זידנברג ז"ל) נטועים עצי פיקוס בנימינה כבר עשרות שנים. חלקם גדלים כרגיל לעצים גדולים ומערכת השורשים שלהם בהתאם גדולה ומפותחת, אחרים גזומים כל השנים כגדר חיה בגובה של כ- 1 מ' וגם אצלם מערכת השורשים בהתאם לגודל הצמח כלומר צנועה יחסית.
את העצים שנטועים 0.5 מ' משוכת הביוב אני ממליץ להעתיק למרחק 1 – 1.5 מ' מהשוחה.
נזק שורשים לצנרת ביוב או כל צנרת אחרת נגרם:
1. צנרת ממנה דולפים מים ולשם מגיעים השורשים, חודרים, מתעבים, סותמים והורסים.
2. השורש גדל ליד הצינור, מתעבה במשך השנים ובדרך זו "מזיז" את הצינור, סודק אותו והורס אותו.
לסיכום: ייתכן שגיזום סדיר ימנע את הנזק, ליתר ביטחון להבנתי רצוי להימנע מגידול צמחים גדולים צמוד לביוב.
לבית, אם הוא על עמודים ואם על ריצפה תלויה, לא יקרה דבר גם מעץ גדול.
רצוי שהחום יגיע ל 50 מעלות +, בתהליך זה הקומפוסט עובר פיסטור, שמנקה ממחלות וזרעים לא רצויים.
עקרונית ניתן לקבור שאריות חומר אורגני ליד צמחים והוא יתפרק בקרקע. לתחילת תהליך הפרוק דרושה כמות חנקן גדולה ונוצרת תחרות עם הצמח. בהמשך, בסוף התהליך, החנקן מוחזר לקרקע, אם העץ גדול והכמות הנקברת קטנה, אין בעיות. אם לא מוסיפים קצת דשן חנקני .
שימו לב שאינני נותן כמויות מדויקות, אלא רק את העיקרון והיתר לפעול על-פי "שפת הגוף של הצמח" (דוד שדה משדה יעקב).
